מ"למ טבמ
,הליהקה יללחל החצנהה רתא - ןיעידומה תשרומל זכרמה ןועידי

ףסונ ךבדנ הווהמ אוהו ,ןועברכ מ"למה תתומע י"ע רואל אצוי

.ןיעידומה תחפשמל התומעה הקינעמש םיתורישה לולכימל יוטיב ילכו
.הירבח יפלא םע התומעה לש ירקיעה רשקה ילכ וניה ןועידיה
תיניעידומה היישעה תא םיפיקמה םיאשונ ןווגמב קסוע אוה
ןיעידומ ירופיסב התחצנהו תשרומה תייווהל רהוצ חתופו תינכדעה
רתאב תוכרענה תויוליעפה ןועידיב תורקסנ ןכ .רבעה ןמ תוישרפו
.ןהינימל תודעווהו לעופה דעווה ,הלהנהה תבישימ חוויד שגומו
."תכרעמל םיבתכמ" רודמה תועצמאב םג םייקתמ םירבחה םע גולאידה
'תיתנשה הדובעה תינכות' תרבוח תא התומעה תמסרפמ הנשל תחא
.םיננכותמה תומגמהו םידעיה לע תטרופמ הנומת הבו ןועידיל תפרוצמה
םיבדנתמ התומע ירבח םניה הכודמה תא םישייאמה תכרעמה ירבח
.ןועידיה תענהל םנמזמו םנויסינמ םימרות רשא

ןאכ ץחל - : "מ"למ טבמ" סורואזת

:הדרוהל "מ"למ טבמ" תורבוח
ןועברל תחא םסרפתמ *

 


IICC Newsletter

January 2007 new


January 2006

January 2004

*The English Edition is published once a year

ןאכ ץחל םניחב הנכותה תנקתהו הדרוהל - Acrobat Reader- ב הייפצל PDF טמרופב תורבוחה


ממודיעין צבאי למודיעין עסקי

רב-שיח

הנחה: אפרים לפיד

כתבה: לימור קליפה

סייעה בהפקה: רויטל


מידע בעידן המודרני נעשה מצרך חשוב מאוד - החל באיסוף מידע על ההחלטות בחיינו הפרטיים כגון עם מי נתחתן, היכן נתגורר ובמה נעסוק, וכלה במידע ציבורי מסווג ורגיש הנתון בידי מערכות הביטחון של המדינה.

במהפכת המידע נהפך כביכול המידע למטבע עובר לסוחר, מצרך שכל אדם יכול להשתמש בו, לסחור בו ולאסוף אותו. עם זאת ברור כי חלק מהמידע הזמין כיום לא תמיד אמין, והוא נשתל בידי גורמים אינטרסנטיים כאלה ואחרים. מידע אחר הוא מידע מסווג ואין הוא מגיע לכלל הציבור, וגם אם טורחים לאסוף את המידע הרלוונטי, לא תמיד יודעים לנתח אותו, להסיק ממנו את המסקנות הנדרשות ולהפכו לכלי לקבלת החלטות. בסופו של תהליך, יש לברר אם המידע שאספנו אכן סייע בקבלת ההחלטה הנכונה. המטרה העיקרית אינה לאסוף את המידע אלא להשתמש בו ביעילות לקבלת החלטות בכל תחום.

רק אחד מכל חמישה אנשי מידע בעולם האזרחי הוא יוצא קהילת המודיעין. משתתפי הרב-שיח שערך עיתון מל"מ פועלים בתחום איסוף המידע במגזר הפרטי. חלקם באים מתחום המודיעין, חלקם אנשי תקשורת, והם דנים במשמעות המידע כיום, בבעייתיות המידע ובזמינותו לציבור הרחב, וכן באיזה אופן המגזר הפרטי יודע או אינו יודע להשתמש במידע, וזאת לעומת מערכת הביטחון, שבה יש לנושא המידע עדיפות גבוהה מאוד.

המנחה אפרים לפיד : "עולמנו מושפע כיום הרבה יותר מבעבר, מעושר המידע. הגורמים המשפיעים על כך: הארכת תוחלת ה חיים ; השימוש העצום בדואר האלקטרוני ובטלפון הנייד, ההופך את המידע לזמין כמעט בכל נקודת זמן; וריבוי ערוצי אינטרנט, טלוויזיה ורדיו.

בנסיבות אלו מתנהל מאבק על ברירת העיקר מהטפל. הנה טבלה להמחשת עושר המידע במגוון תחומים:

עושר הבחירה
השוואת נתוני שנות ה-07 עם נתוני שנות ה-09:

תחום

שנות ה-07

סוף שנות ה-09

מודלים של רכב

041

062

דגני בוקר

061

063

אתרי אינטרנט

0

009,757,4

תרופות בלא מרשם לשיכוך כאבים

71

141

סוגי מסכי טלוויזיה גדולים

5

51

 

מקור: (4002) YGETARTS NO ; TUORT KCAJ

חידושים בתחום טכנולוגיית המידע ב-02 השנים האחרונות: טלפונים ניידים, מחשבוני יד, מחשבים אישיים, שימוש בדוא"ל אישי, אתרי אינטרנט, שימוש ויזואלי בטלפון נייד, מצלמות דיגי טלי ות, סריקת פקסימיליה ומכונות רב-תכליתיות לשכפול מסמכים.

העתיד בתחום זה שייך לאלה שיודעים לחזות אותו, והשילוב הנדרש הוא ידע וטכנולוגיה. החידושים הם בדרך כלל תוצאת מפגש בין דיסציפלינות שונות (לדוגמה, פרסום הוא תוצאת שילוב של פסיכולוגיה, סוציולוגיה וכלכלה).

יתרונות חשובים גלומים ביכולת להמיר טכנולוגיה מהישג מדעי ליישום תעשייתי-מסחרי. התחרות הקיימת בכל העולם בתחומי טכנולוגיית המידע יוצרת דור חדש של טכנולוגיה ושל עדכון שיטות עיבוד מידע, בתכיפות רבה יותר מבעבר. שנתיים או שלוש שנים הן היום שנות דור".

איציק בן ישראל : "אנו חיים בתקופה הקרויה 'עידן המידע', שבה נעשה המידע מאינפורמציה כללית לצורך חיוני, לעסק עצמו. בעבר, כששאלנו מי נחשב לעשיר, מי מריץ את הכלכלה, התשובה הייתה שאלה התעשיינים, בעלי בתי החרושת, ומאות שנים לפני כן - בעלי הקרקעות. עד היום קיימים כמובן אנשים עשירים מסוג זה, אך עשירים רבים הם אנשים כמו ביל גייטס, שאין להם בתי חרושת או אדמות. הם עושים מעין מניפולציה ומוכרים במאות דולרים דבר שעלות הייצור שלו היא כמחצית הדולר. הם מוכרים את הרישיון להשתמש במידע שכלול בתוכנות השונות. זוהי מהפכה שבה המידע נעשה לגורם העיקרי המניע את הכלכלה.

תפקידי המידע המסורתיים לא השתנו וגם לא ישתנו, ובהם הצורך בידיעה לקראת יציאה לפעולה בתחומי הצבא, המסחר, הממשל ועוד. מעבר לכך, המידע נהיה למצרך בזכות עצמו, מה שמחייב שינויים עמוקים בתרבות בכלל. נוסף על כך, מידע אינו מוצר שנמכר לאדם אחד בלבד, והוא יכול להימכר לאנשים רבים שיחזיקו בו. מידע אינו מתכלה, והמוכר ממשיך להחזיק בו בעצמו. מידע גורם לצמיחה כלכלית כאשר הוא עתיר כותרות חדשות כגון הון אנושי. למעשה, המידע החדש המפותח דוחף את הכלכלה קדימה ומשליך על התרבות, הכלכלה, אופן העברת האינפורמציה, מהירות העברתה ועוד.

הגוף הראשון למחקר הוקם פחות או יותר בתחילת המאה ה-02, לאחר ניצן שהוקם בסוף המאה ה-91 כמחלקה לטופוגרפיה אצל הבריטים. צורת המודיעין שכולנו מכירים כיום עוצבה בתקופת מלחמת העולם השנייה. מאחר שמדובר בנושא חדש יחסית, הוא עדיין חסר דיסציפלינה מסודרת. הוא נעשה בשיטות אינטואיטיביות ופרימיטיביות.

איסוף המידע מתפתח בקצב התפתחות הטכנולוגיה. הבנתו, עיצובו, מתן המשמעות, תלויים רק במוח האנושי, וכאן עדיין נשארנו קצת 'על העצים'. זוהי נקודת תורפה. במבט אל כישלונות המודיעין מגלים פה ושם שהיו כישלונות עקב מחסור בידיעות, אך ברוב המקרים נבע הכשל מהיעדר הפרשנות הנכונה, מהבנה שגויה, מחיבור שאינו נכון, מסינון בלתי נכון של עיקר מטפל, בכל פעולות ההערכה והעיבוד".

גבי בגס: "מעבר לעובדה שהטכנולוגיה שינתה עשרת מונים את יכולת איסוף המידע, היא תורמת תרומה משמעותית גם ליכולת הניתוח. לפני 51 שנה, לפני תוכנת הלוטוס היינו עושים דוחות כספיים באופן שונה לחלוטין. כיום, בלחיצת כפתור ניתן לקבל דוח רווח והפסד, תזרים מזומנים וצפי הכנסות. כבר לא צריך להיות גאון כדי לנתח את הנתונים. המחשב עושה זאת בשבילך. כלומר יש קפיצת מדרגה גם ביכולת הניתוח, נוסף על העושר הרב הטמון בתחום האיסוף.

חברת 'יפעת' עוקבת אחרי כל התקשורת בארץ - כ-000,1 עיתונים ומגזינים, כ-03 ערוצי רדיו, כ-02 תחנות טלוויזיה ועוד. יש כ-000,03 מילות מפתח במגוון נושאים שאנו עוקבים אחריהם. לצערנו, עדיין לא הגענו לרמות של אפליקציה ממוחשבת שיכולה לנתח את המידע ברמת האיסוף, עדיין לפני הניתוח. אם לקוח רוצה מידע על פיטורים בלתי הוגנים בעבודה, המחשב עדיין אינו מצליח להב ין מרוח כתבה בעיתון אם הפיטורים היו הוגנים או לא. עד היום רק אנשים מסוגלים להב ין את זה ורובם עושים טעויות.

עם זאת, המערכות הממוחשבות, שאינן מחליפות את האדם, עוזרות מאוד בתהליך קבלת החלטות. אם אנשים לפני עשר שנים היו צריכים לחפש עיתון ולקרוא בו, הרי היום יש מערכות מחשב שעוזרות לנו בכך, תומכות ומציעות אינפורמציה. אבל העין האנושית עדיין מפקחת".

עידן האינטרנט - השינוי הגדול

אלוף בן : "השינוי הגדול ביותר שחל בעבודת עולם התקשורת העיתונאי ב-02 שנה הוא הופעת האינטרנט, וזאת משני היבטים: העיתון מופץ באינטרנט ומגיע ליותר קוראים בעולם כולו, ויש גם שינוי בנושא איסוף המידע. לפני שנים, כשהייתי כותב על תעשיות ביטחוניות ונזקקתי לדוח של משרד מבקר המדינה האמריקני על ייצוא ביטחוני לישראל, הייתי צריך לבקש טובה ממישהו באחת התעשיות, שקיבל את זה בפקס. בדרך כלל הייתי מקבל את החומר אחרי כמה ימים בדף מטושטש שקשה לקרוא בו. ואילו היום הכול 'און ליין' - כל מידע שיוצא מגורם רשמי כזה או אחר, כמעט בכל מקום בעולם. פעם היינו מחכים שהכתב שלנו בניו-יורק יתעורר, יקרא את ה'ניו-יורק טיימס' ויתקשר אלינו לספר מה כתוב שם. כבר שנים שאנחנו קוראים את המידע בזמן שהוא עדיין ישן. הבעיה המהותית עדיין נשארה, והיא הבנת הנאמר. רק מי ששומע את ראש הממשלה יכול ליצור מניסיונו את האינטרפרטציה הנכונה, ולא שלא טעיתי גם פה. אני לא חשבתי שהוא יפנה התנחלויות, והוא כן פינה. אינני מכיר שום מערכת ושום כלי אינטרנטי שיכול לצפות דבר כזה, או לעשות ניתוח כלשהו בנושא".

איזה היזון חוזר אתה מקבל כשאתה מפרסם ידיעות שהן אולי בלתי מדויקות, ובאיזו מידה הן גורמות נזק למערכות ממשלתיות?

"התחום שאני עוסק בו כיום, יחסי חוץ, הוא תחום מעורפל, שיש בו מעט מאוד מידע קשיח. גם בתקופה שעסקתי בנושאי ביטחון, באו אליי בטענות ש'מה שאתה כותב מסכן את המדינה'. אינני חושב שאי פעם כתבתי, או מישהו שאני מכיר כתב או פרסם משהו שגרם נזק למערכת כלשהי. יש לנו כתב שפרסם כי אסד עומד להתחתן עם אסמה, אשתו כיום. היו על זה חקירות שלמות באמ"ן, הודחו קצינים והסורים מיד הכחישו... והזוג התחתן.

מישהו אמר לי פעם על חומר פחות גלוי, כי בנושאים מדיניים יש קבועי זמן. הנושא מגיע בחומר ה'שחור', אחרי יומיים בחומר המעובד, אחרי עוד יומיים במברקים של יועצת מדינית של עוד מישהו וכך הלאה. הוא אמר שכל המשמעות של המודיעין החסוי בנושאים הללו אינה אלא קבוע הזמן. מי שקורא את החומר ה'שחור' יודע על זה שבוע לפניך, אבל בסוף, אם תתאמץ מספיק ותדע איפה לחפש, זה יגיע גם בחומר הגלוי".

מיכאל בלקין : אחת השאלות היא אם ההתפתחות הטכנולוגית מביאה תועלת ופתרון ממשי לצרכני המידע. יש שיטפון של מידע שיוצר בתוכו גם את הניגוד שלו עצמו, כלומר מאחר שיש מידע רב כל כך, אנשים נרתעים מלעסוק בדברים. יש מעטפת של יכולות אנושיות להתמודד עם מידע, וברגע שאתה מקבל שטף גדול הרבה יותר מהיכולת שלך לעסוק בו, אתה מרים ידיים. מרוב עצים אי אפשר לדעת באיזה יער להסתכל.

נוסף על כך, צרכני המודיעין הצבאי והמדיני התרבו עשרת מונים בשנים האחרונות. יש יותר מדינות ויותר צבאות. בעולם העסקים למשל, יש כ-000,001 עסקים בישראל בלבד, כל אחד מהם הוא צרכן מודיעיני, ישות מודיעינית המהווה מערך איסוף, ניתוח והערכה שעומד בפני עצמו. ברוב המקרים אין להם יכולת להשיג מידע שונה משמשיג כל אחד מהשחקנים האחרים בשוק. איפה היתרון של שחקן יחיד? ביכולתו לנתח ולהעריך את סך כל האינפורמציה באופן שיעניק לו איזשהו יתרון תחרותי.

דוגמה טובה היא הסיפור של דב תדמור. יום אחד הוא קרא את ריאיון המנכ"ל של moceleT hsitisB, שאמר שהם שוקלים לצאת מההשקעה ב'בזק'. הוא הלך ומצא את זאבי כמשקיע-נגד וקיבל 93 מיליון דולר. הוא קרא את זה בעיתון, הוא לא קיבל זאת כהדלפה משום מקור אחר. כאשר חברות נדרשות ביום-יום להחיל תהליכי תכנון, הן חשופות לאותם מקורות מידע. כאן יש חשיבות רבה לניתוח, להערכה ולהסקת מסקנות. הניתוח, הסקת המסקנות של ארגון על יתרונותיו היחסיים כלפי ארגונים אחרים, כל אלה הם תחומים שעדיין אינם מפותחים מספיק".

במערכות הביטחוניות נוהגים לומר שאין מחיר למודיעין וכמעט כל מחיר ראוי. ב חיים העסקיים בוודאי יש מחיר למידע. כמה פירמה מוכנה לשלם בעבור מידע ואיזה משקל יש למידע בחברה עסקית?

חזי לביא : "הבעיה הגדולה שאני מזהה כיום אינה המידע, אלא איך אתה מוצא את הלקוח, ה'דב תדמור' שיודע לקחת את המידע ולהשתמש בו. לעתים אנחנו מגיעים ללקוחות עם מידע שאנחנו חושבים שהוא מעניין מאוד, והוא גלוי לחלוטין. הבאנו ללקוח הכול, אך רק מיעוט הלקוחות יודע לקחת את זה אתו הלאה. הלקוחות אומרים כל הזמן שהם יכולים לאסוף מידע בלעדינו, באינטרנט, אבל הם עדיין פונים אלינו מאחר שהם מתייאשים מכל נושא ברירת המידע וניתוחו. כיום יש מערכות שעוקבות אחרי כל מוצר חדש שמונח על מדפים בעולם. יש מנהלי חברות שמעדיפים לחפש בעצמם את המידע הזה ולהעסיק בכך כמה עובדים במשרדיהם, והם אינם מבינים שאחת הבעיות הגדולות ביותר בתחום היא ההבנה והניתוח של המידע הזה, שאין הם מסוגלים לעשות. זו בעיה שקיימת בעיקר בישראל".

גבי בגס : "בשוק הישראלי אין מספיק מודעות לנושא של 'מידע שעולה כסף שווה הרבה כסף'. זה האופי הישראלי של 'אני יכול לעשות לבד, יותר טוב ויותר בזול'".

מקומו של המידע בארגון

כיום, עם עליית חשיבותו של המידע, האם הדבר ניכר גם בארגונים ובהקצאת משאבים? האם ניתן בתוך הארגון משקל מתאים לאיסוף המידע ולניתוחו?

נחמה גנץ : "מקומו של המידע בארגון הולך וגדל והביקוש למידע גובר והולך. ניתן לראות זאת גם בתעשייה האווירית, בכניסה של אנשים שרוצים לשאוב את המידע מהמאגר הממוחשב שלנו. האופי של האנשים מכתיב עד כמה הם ישתמשו במידע. מנהלים שהם הקמ"נים של עצמם, יאספו מידע בכוחות עצמם. בנושא של איסוף מידע יש מגבלות, כי לא כל המידע מתפרסם, אפילו לא בתחום העסקי. ויש גם בעיה תרבותית - לא כל המידע מתפרסם בעברית. הוא נכתב בתרבויות שונות, ולכן יש בעיה לעשות את הפרשנות הנכונה שלו, שעשויה להיות תלויה גם בתרבות שהוא בא ממנה. ברוב החברות יש מידענים ואין קמ"נים, שתפקידם הוא לאסוף, לעבד, לנתח ולהעריך את המידע. המציאות הזאת לא השתנתה, גם לא עקב מעבר אנשי מודיעין לחברות אזרחיות. בארצות אחרות יש יותר קמ"נים כפונקציה של מודיעין והערכת מידע".

מיכאל בלקין : "בבדיקה אמפירית שעשיתי בתחום מצומצם יחסית, גיליתי שסך כל יוצאי קהילת המודיעין בפירמות הישראליות הוא 5.91 אחוז. כלומר רק אחד מכל חמישה העוסקים בתחום העסקים בישראל הוא יוצא קהילת המודיעין. 08 אחוז מהעוסקים בכך באים מתחומים אחרים. ב-02 השנים האחרונות, שבהן תורת המודיעין התחרותי מתפתחת, פוחת דווקא מספר יוצאי קהילות המודיעין. זאת מאחר שאלה היו האבות המייסדים, יוצאי המלחמה הקרה באמריקה ובאירופה. במקומם באים אנשים אחרים, מכיוונים רבים ושונים".

יורם סנדר : "לטעמי, לא משנה כלל אם האיש הוא איש מודיעין ביסודו אם לאו. התהליך האנושי של איסוף, עיבוד והבנה, הוא עניינו של כל אינטליגנט, לא משנה מאיזו ארץ הוא בא. תפקידו של הקמ"ן הוא בצד האסטרטגי בלבד. בסוף השנה הוא צריך לעמוד על הבמה מול המנכ"ל, ואחריותו היא להתריע, להצביע לפניו על כיוון. זה תפקידו של הקמ"ן. גם לאחר איסוף המידע וגם לאחר שיתוף הקמ"ן, צריך לדעת לשאול את השאלה הנכונה, לקלוט את התשובה ולראות אם התשובה הביאה לידי ההחלטה הנכונה, ואם זו בכלל הביאה תוצאה".

עד כמה אנו יודעים כיום לזהות היטב מניפולציות במתן המידע? האם קיימים תחומים שבהם לעתים נופלים קרבן לנושא אמינות המידע?

יורם סנדר : "בוודאי. גופים ממוסדים, בעלי ניסיון באיסוף והערכה של מידע, זוכים לבקרה הגבוהה ביותר ונופלים פחות. ועדיין זה לא אומר שהמידע אינו שגוי, והתהליך עצמו הוא תהליך יקר וממושך, ולעתים עדיין מבחן התוצאה מסתיים בכישלון".

נחמה גנץ : "מניסיוני אני יודעת שיש בעיתונות דיסאינפורמציה רבה. לא פעם כשאני קוראת ידיעה וחושבת שהיא רלוונטית לעסקים של חברה כלשהי ומזרימה אותה, בתהליך הצלבת המידע מתברר לי שידוע לאותה חברה מי השתיל אותה בעיתונות. כל זמן שאינני הולכת לדבר עם אנשי שיווק ואחרים בחברה, אינני יודעת עד כמה המידע אמין. זה דבר שקורה רק בתהליך העיבוד וההצלבה".

בין מודיעין צבאי למודיעין עסקי

יורם סנדר : "כדאי לתת את הדעת להבדל בין המודיעין הצבאי לעסקי. במערכת הביטחון בעולם כיום, נפוצים כידוע האיומים מדגם מלחמות קטנות ועד טרור. שלא כמלחמה קונוונציונלית, שבה שנים רבות בנו ארגונים תפיסות עבודה, איסוף כלים ופתרונות לקרב, הטרור גורם למצב שצריך להתמודד עם מציאות אחרת, שאין לה גבולות ולא גאוגרפיה ברורה, לעתים בלי סד"כ, והאויב עצמו עלול להיות אנונימי. כאן יש צורך להיכנס למערך פתרונות אחר לחלוטין, שעניינו בעיקר בהרחבת יכולת האיסוף. ואילו בתחום האזרחי, האיסוף זמין יותר, נגיש ומסודר. גם כאן מתרכזים המאמצים בהשגת יכולות איסוף חדשות. המודיעין במדינות משרת כיום גם צרכים נוספים, לא רק ביטחוניים אלא גם כלכליים וחברתיים. מודיעין עוסק בפן הצבאי, בפן המדיני ובמדינות מסוימות גם במודיעין כלכלי, התומך ביעדי המדינה להשיג את מטרותיה. כאן קיימת היכולת לשאוב מידע, למנוע מידע ולסכל מידע. כיום שירותי המודיעין משקיעים מאמץ גדול בכל תחום הסייבר. שני הקווים הללו במודיעין הצבאי והאזרחי חופפים. בסופו של דבר, המערכת הצבאית והאזרחית משתלבות בתהליך דומה של איסוף, עיבוד, הפצה וניתוח".

המשתתפים בדיון:

גבי בגס - מנכ"ל 'יפעת', המרכז למידע תקשורתי, הכולל גם חברות-בת לניתוח מידע מתקשורת. בוגר 0028.

מיכאל בלקין - שירת 03 שנה בקהילת המודיעין (שב"כ ו'מוסד'). זה כ-51 שנים נותן שירותי מודיעין בעולם העסקי בארץ ובחו"ל כמנהל חברת 'ספלנדור בע"מ'. בעזרתה משפרות חברות את מצבן התחרותי באמצעות שימוש מושכל במודיעין, בעיקר ממקורות יומינט.

אלוף בן - כתב מדיני בעיתון 'הארץ'.

איציק בן ישראל - אלוף (מיל'), לשעבר ראש מפא"ת. שירת במודיעין חיל האוויר. חוקר באוניברסיטת תל אביב וראש סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע.

נחמה גנץ - ניהלה את היחידה למידע ומודיעין עסקי בתעשייה האווירית. מלמדת בקורס למודיעין תחרותי בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב.

חזי לביא - מנהל חברת 'אדקיט', העוסקת במידע בין-לאומי והפצתו לשוק המקומי והבין-לאומי.

יורם סנדר - שירת 03 שנה באמ"ן - באיסוף, מחקר ומטה. בארבע השנים האחרונות עוסק בחברת 'אלישרא' בתחום פיתוח עסקי, בעיקר בתחומי לוחמה אלקטרונית ומודיעין אזרחי.

המנחה אפרים לפיד - תא"ל (מיל'), לשעבר: קצין מודיעין בכיר, רמ"ח איסוף, דובר צה"ל ומנכ"ל 'יפעת'.

תודה לחברת 'יפעת' על תרומתה לקיום הרב-שיח.

 
 


תזאורוס "מבט מל"מ"

51   50   49  48  47  46  45  44  43  42  41   40   ןויליג


כותרת

כותב

פרטים

גיליון

עמ'

השתיקה יפה להן רב - שיח נשים במודיעין

לימור קליפה

 

4-7

אני לא סופרמן

יוכי וינטרויב

ד"ר יעל פוזנר הצטרפה לפרויקט "עלית הנוער" של הנרייטה סולד עד איסר הראל צירף אותה למוסד, ושם זכתה להיות אחת משתי הנשים בעמדות הבכירות ביותר, ובכללן ראש יחדה. היא גם הקימה את החברה למתנ"סים ואת בתי הספר המקיפים - אבל דבר אחד היא דחתה על הסף: להדליק נשואה ביום העצמאות

8

אישה מעבר לקווים - סיפורה של אמה שרה אדמונדס (8981-2481)

יוכי וינטרויב

 

 

9

הגדעונית המבריקה - סיפורה של לובה גלר

אבנר א'

במלחמת עולם השנייה נמלטה לובה גלר מציפורני הנאצים שפלשו לווילנה, עיר הולדתה, למוסקבה. שם הצבא האדום. איסר בן צבי גייס אותה ל"הגנה" אחרי שעלתה ארצה, ומאז עשתה למען ביטחון ישראל והשתתפה במבצעים מפורסמים

10-11

בלתי מספיק בערבית

שלמה גבע

האם נכשל משרד החינוך באופן הוארת הערבית בבתי הספר? האם מוטב ללמד קומץ תלמידים מובחר, המעוניין לדעת את הערבית ואת תרבותה על בוריין או שמא להמשיך במגמה הנוכחית, לפיה הערבית נלמדת כמקוצע חובה וברמה נמוכה ובלתי פוסקת?

12

ערבית? לא בית ספרנו

ד"ר שלמה אלון נעמי אביבי-וייסבלט

מספר התלמידים אמנם לא קטן, אך הערבית אינה מקצוע חובה לבגרות והיא מתחרה עם מקצועות "אטרקטיביים" יותר. מספר הלומדים לחמש יחידות יורד. חיוני לקבוע את הערבית כמקצוע חובה לבגרות. תגובה משרד החינוך לרשימתו של שלמה גבע

13

חקר המזרח התיכון בישראל - מפסוודו-דיסציפלינה למחקר רב-תחומי

דרור זאבי

האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון והאסלאם כמו גם חקר התחום בארץ עוברים מתיחת פנים עמוקה; לא עוד תת-תחום במדעי הרוח אלא שילוב רב-תחומי מדיסציפלינות מתקדמות ממדעי החברה, ההיסטוריה וחקר הספרות והבלשנות

14-15

מילון שימושי חדש: עברי-ערבי, ערבי- עברי

אפרים לפיד

 

15

יחסי ישראל וסוריה- לאן הלאה?

אייל זיסר

התקיפה של מטוסי חיל האוויר בעומקה של סוריה בספטמבר 7002 חשפה את איומה של סוריה בדבר יכולתה לאיים על ישראל כריקים מתוכן. יתרה מזאת, היא הובילה את סוריה אל ועידת השלום באנאפוליס כי הוכיחה לסוריה מה שהיא בעצם כבר יודעת: מוטב שלום עם ישראל על פני עימות צבאי. אבל, אין פירושו שסוריה לא תנסה בכל זאת...

16

אתגרי המודיעין בעימותי העתיד

מאיר אלרן

במכון למחקרי ביטחון של המאה ה- 12. אז מה נשתנה? מעורבות גדלה והולכת של אוכלוסייה אזרחית וישויות לא מדיניות, הנשק הגרעיני כגורם המאיץ פתרון קונפליקטים באמצעים מדיניים ולא צבאיים, ושינוי תהליכי איסוף המודיעין וגיוס סוכנים

18-19

איש בעל אלף שמות

יהודה ברק

קווים לדמותו של עמוס מנור, ראש שירות הביטחון הכללי בשנים 3691-3591

19

איתן בדעתו

 

אפרים לפיד ויוכי ארליך

 

ריאיון עם סגן ראש הממשלה, השר לענייני גמלאים והשר לענייני ירושלים, ח"כ מרשימת הגמלאים, רפי איתן (הנטמן), על הדרך הארוכה שעשה מגניבת תרנגולות בבית הספר בגבעת השלושה ועד למשכן הכנסת בירושלים

20-22

 

שחרור ותחייה - הגדודים העברים ומשיכי דרכם

רחל סילקו

ביום העיון שנערך בחנוכה במוזאון הגדודים העברים במושב אביחיל ציינו 09 שנים לגדודים העבריים ולרוח הנחישות להגן על ארץ ישראל כבימי המכבים

22

מהנעשה בקהילה

 

פרסי ראש אמ"ן לחשיבה יוצרת לשנת 7002 , תואר במידע גאוגרפי, יום עיון לבכירים באמ"ן, טקס חלוקת מלגות קרן טכנולוגיה ע"ש דוד ברונשטיין

23

עושים טו"ב על הלב

 

חנה הראל

 

הלאירוע השנתי של עמותת דורשי טו"ב הגיעו גם חברים השוהים בחו"ל והפכו את האירוע למרגש עוד יותר. השנה גילו חברי העמותה לב רחב במיוחד, והעניקו ליותר מ-001 אנשים את מלגות היחידה

25

 

רומן רוסי - האם הרוסים חוזרים למזרח התיכון?

צבי מגן

רוסיה הייתה ונשארה אחד השחקנים המסתוריים והמסקרנים - אם לא המסוכנים - במשחק העולמי. ממעמד של מעצמה עולמית היא התפרקה לכדי מדינה ככל המדינות, אולם השאיפות שלה להחזיר עטרה ליושנה ולשקפם את מעמדה מדרבנות אותה להתערב בזירה העולמית ביתר שאת

26-27

היסטוריה בתמונות - היסטוריה ממוחשבת בתמונות ומסמכים של קהילת המודיעין במל"מ

יענקלה מן

פעילות המוסד בכורדיסטאן, אנשי מודיעין צפון עבודה, עלייה ב' - "הגדעונים" (7491-6491) , הפשיטה על האי שדואן (למטרת חילופי שבויים), 22-12 בינואר 0791

28-29

למי צללו הפעמונים? - המודיעין האינתיפאדה הראשונה - 7891

יוכי ארליך

האם ניתן לחזות התקוממות ספונטנית?

30-31

לעשות מודיעין בארגון לא מודיעיני

גדי זוהר

גבות רבות הורמו בארגוני "האמיתיים" - שב"כ, מוסד והמודיעין - כשגם המנהל האזרחי ביהודה ושומרון החל לאסוף ולעבד מודיעין מן השטח, מודיעין שאינו מוגבל ל"הלכי רוח האוכלוסייה". אולם, כשתוצאות בשטח דיברו בעד עצמן, הפעילות המודיעינית של המנהל האזרחי רתמה את קהילת המודיעין כולה לעסוק בתשתית האזרחית האסלאמית ב"שטחים"

32-33

עדות מן השטח

 

אל"מ (לשעבר) מאיר רוט היה מפקד מרחב השומרון בחודשיים הראשוניים לפרוץ האינתיפאדה הראשונה. עדות זן נלקחה מהספר "עקדה" שכתב ואשר יצא לאור לאחרונה

31

הפוליטיקה של השקט

חיים מינא (מנור)

במאמר נחרץ קובע חיים מינא (מנור) כי השב"כ לא היה אלא דלי שרת ביד פוליטיקאים, שתרמו את השקט שהשיג השב"כ במאמצים עילאיים ובמחיר דמים למטרותיהם ולא השכילו למנפו כדי לפתור את הבעיה הפוליטית שנוצרה עם השתלטות צה"ל על שטחי יהודה, שומרון ועזה

35

מודיען - מבט עומק למודיעין- התפתחות האיום האסלאמי הפלסטיני- עיון בהיבט האחריות המודיעינית הממשלתית

אפרים לביא

השב"כ וגורמי הממשל בשטחים לא מילאו באופן יסודי וברמה הנדרשת את משימות האיסוף והמחקר הקושרות להתפתחות הקבוצות האסלאמיות. כל זרועות הביטחון עד אחת נרדמו בשמירה כאשר הקבוצות האסלאמיות הקיצוניות, ובעיקר האחים המוסלמים והג'יהאד האסלאמי, הכינו את התשתית החברתית, הכלכלית והאידיאולוגית בשטחים במהלך שנות ה-08. להתעוררות של מערכת הביטחון לזרועותיה במסגרת פרויקט "ביעור חמץ" חשיבות מכרעת בהתמודדות הישירה והעקיפה עם האסלאם הקיצוני בשטחים

36-39

מתי הוקם 'המוסד'?

שמעון אביבי

ב-31 בדצמבר 9491 קיבל בן גוריון את עיקרי הצעתו של שילוח והטיל עליו להקים "מוסד לריכוז ותיאום פעולות שירותי המודיעין והביטחון של המדינה". תאריך זה נקבע ליום הולדתו של 'המוסד'. אבל, מאמר זה טוען כי נכון לתאריך זה לא היה 'המוסד' אלא גוף מטה מתאם בין שירותי המודיעין והביטחון של המדינה., בלי סמכויות פיקודיות או אחריות וסמכות לאיסוף מודיעין בחוץ לארץ, ואילו היום שבו החל 'המוסד' לתפקד כ'מוסד' הוא ה-8 בפברואר 1591

40-43

לזכרם

 

אורי יגיל ז"ל, רמי שבילי ז"ל, חיים (הייני) ז"ל, סא"ל נפתלי רבין (רבינוביץ')

44-45

מהנעשה בקהילת המודיעין   היי דרומה לחמ"ן- בשלב השלישי של העתקת הבסיסים המרכזיים מלב הארץ אל הנגב צפיות לעבור גם היחידות הטכנולוגיות של אגף התקשוב ואגף המודיעין, מכוונות ויריות במודיעין השדה- לראשונה, תצפיתניות ילמדו לירות במחבלים: הן יעברו השתלמות במערכת "רואה-יורה" ולא יסתפקו עוד בהזעקת הכוחות בלבד, מתכוננים ל-06 - בחמ"ן החלה ההיערכות לציון אירועי שנת ה-06 למדינת ישראל ולחיל

46

כל הכבוד   כל הכבוד לארנולד וקרולין סימון, "אות יקיר העלייה" לשבתי שביט, כל הכבוד למרכז המידע למודיעין ולטרור, עיטור מסדר "המלכה איזבל הקתולית" לאבנר אזולאי, פרס רוזמן לחקר המודיעין לשנת 7002 לד"ר יגאל שפי וד"ר ברק בן-צור

47

מכתבים למערכת   סאדאת רצה שלום, דמוגרפיה פוליטית, רוצה ללמוד ערבית, שוב נשכח, גם הוא ב"ייקום", יישר כוח, מבקש סליחה, עשינו כותרות

48

מסמך - לוחמה פסיכולוגית במלחמת העצמאות    

49

שישה ימים של מלחמה - המערכת ששינתה את פני המזרח התיכון מיכאל אורן, הוצאות זמורה ביתן 4002 - אהוד רמות  

50

מי היה האיש שהיה? + פיתרון החידה מגיליון 05 יואב דייגי  

51

יומן מל"מ   אנשי ביטחון מהעולם מבקרים במל"מ, תא"ל צביקה שילר ז"ל והקמת המל"מ, ערב לזכרו של רחביה ורדי ז"ל, הדלקת נרות חנוכה עם המשפחות השכולות, אירועים שהתקיימו במל"מ, אירועים צפויים במל"מ, מינויי אנשי הקהילה לתפקידים במשק, ערב מורשת במודיעין 01, גיבורים עלומים, לא מאמינים, לא בטוחים, טיל וירטואלי לחזבאללה

52-55

כותרת

כותב

פרטים

גיליון

עמ'

שרת החוץ ציפי ליבנה-אורחת הכבוד בכנס השנתי של המל"מ

 

השרה לבני: "חזון שתי מדינות לשני עמים משמעותו-כל שאיפות העם הפלסטיני יוגשמו אך ורק במדינתנו"

4-5

יום ביון

יהושע בריינר ("במחנה")

הקורס הבין שרותי נחשב למסגרת ההכשרה היוקרתית והמסווגת ביותר של עולם הביון הישראלי. במורצת השנים עברו בשרותיו רבים מבכירי אגף המודיעין, 'המוסד' והב"כ, שלמדו להכיר מקרוב עד כמה רב הנסתר על הגלוי בעולם שבו הם פועלים. לרגל סיום המחזור ה-05 של הקורס, התכנסו כמה מבוגריו ומפקדיו לפגישת מחזור, וסיפקו הצצה ראשונה אל תכיו הרגישים. אז איך היה? מי שצריך לדעת יודע

6-8

"ספטמבר השחור" 0791- תרומת המודיעין

 

יוכי ארליך

 

מעורבות המודיעין בתהליך קבלת ההחלטות וחלקו בעשייה עצמה היו בעבר, וימשיכו להיות בעתיד, ממד חשוב בכל התפתחות אסטרטגית. עם זאת, תשומת המערכת המודיעין הישראלית בקבלת החלטות של המערכת הפוליטית הישראלית הייתה שולית.

9

מנהרת הזמן

חגי ארליך

סאדאת בירושלים-פרספקטיבה של 03 שנה. אנואר סאדאת החזיר למעמד של בכורה את ממד הזהות הייחודי המצרי על חשבון המעמד הערבי והאסלאמי. יוזמת השלום על ישראל הייתה בהתאם מעד לחיזוק זיקתה של מצרים לעולם המערבי.

10

הרהורים על שורשי המהפך

זכי שלום

מצרים בין אוקטובר 3791 לנובמבר 7791. האם מטרתה של מלחמת יום הכיפורים הייתה, כפי שמקובל להניח, לקדם הסדר מדיני עם ישראל באמצעות מלחמה? זכי שלום מעמיד סימן שאלה,נוכח התבטאויותיו בעבר של חסנין הייכל, עורך העיתון אל-אהראם,שגורלה של ישראל אינו להאריך ימים במזרח התיכון וכי על מצרים לסייע לה בהסתלקותה המהירה...

11-12

מחזקים את הצנזורה בחוק- מגנים על סוכני מודיעין

 

 

13

אמ"ן- בת ים- הפיליפינים

אפרים לפיד ויוכי ארליך

אלוף (מיל') יהושע שגיא, לשעבר קמ"ן דרום, קמ"ן אוגדת שרון במלחמת יום הכיפורים, ראש אמ"ן, ראש עירייה ושגריר- בשיחה גלויה מאוד

14-15

תרומת ה"ייקים"-יוצאי מרכז אירופה-להקמת קהילת המודיעין הישראלית

יואב גלבר

תרומתם הייחודית לקהילת המודיעין: השיטתית, היסודיות, הסדר והקפדנות, בסיס להקמת גופים חדשים ופיתוח דפוסי העבודה המודיעינית.

18-17

הדמוגרפיה-נכס אסטרטגי במאבק ערבים מול יהודים

יורם אנטינגר; בנט צימרמן, ד"ר מיכאל וויז; ד"ר רוברטה זייד

חוקרי אקדמיה ישראליים הריצו במשך שנים את תזת הדמוגרפיה הבעייתית בין יהודים לערבים בין נהר הירדן לבין ים התיכון. הם טועים: הדמוגרפיה היא נכס- ולא נטל אסטרטגי

20-21

הנחלת מורשת המודיעין

רון כתרי

 

22

היסטוריה בתמונות

יענקלה מן

 

24-25

נקודות החולשה והפגיעות של איראן

 

יוסי קופרווסר

 

איראן נהנית ביום ממעמד של מדינה בלתי פגיעה. עם תכנית גרעין בדרך, עם איומים בתגובה מוחצת נגד כל מי שיעז לתקוף אותה ועם שדות הנפט העומדים לרשותה, איראן מציירת כמי שקשה לפגוע בה. עם זאת, איום אמין אמיתי בהתקפה צבאית,עשוי את תמונת המצב הנוכחית ולאפשר ניצול אפקטיבי יותר של נקודות התורפה של איראן, בתחומים הכלכלי והמדיני, בין השאר מכיוון שבתנאים אלה תיאלצנה גם רוסי וסין לבחון מחדש את מעמדתן בשאלת הסנקציות ועשוי להיווצר איום על שרידות המהפכה

26-29

 

איראן גרעינית: משמעויות ודרכי פעולה

אפרים קם

המשמעויות של נשק גרעיני בידי איראן רבות הן, ולא בתחום הקיומי המיידי בלבד. נשק זה עשוי לשמש למיצוב איראן כגורם מרכזי אגרסיבי באזור, ולסכל יוזמות שלום עם מדינות שכנות. על ישראל לבחון מחדש את מדינותיה באזור, כולל מדיניות העמימות בתחום הגרעיני.

30-31

מודיעין וספר-הספינקס. אחמדיניג'אד והמפתח לפצצה איראנית

אפרים לפיד

 

32

סודיות טכנולוגית בצבא הרומי

 

חיים מזר

 

הסיווג הביטחוני ובטחון השדה לא הומצאו בצבא שנות ה-0002 . מניתוח אסטרטגיית לחימה נראה כי גם 062 שנים לפני הספירה ידעו הרמאים לשמור על סודיות בייצור כלי נשק ולמדר את כל מי "שלא צריך לדעת", וכך להשיג יתרון מוחץ בקרב

33

 

הקרב המודיעיני על צליחת תעלת סואץ. מחקר שטח עצמאי צפה את הצליחה שנים קודם

אליהו דקל דליצקי

מחקר שטח עצמאי צפה את הצליחה שנים קודם. מחקר השטח זיהה ברמה האסטרטגית את ההכנות הקרקעיות לצליחה המצרית. במטכ"ל גורמי המודיעין האחרים הטילו ספק במגמה זו

34-37

על טיפול במידע וכשלי חשיבה

אבנר ברנע

הקושי בניתוח המידע איננו בחוסר מידע או במידע חלקי, אלא בקשיים בחקם תת הכרתיים בטיפול מידע-בניתוחו ובהערכתו. אחת הטעויות הרווחות היא שככל שברשותנו יותר מידע כן נדע ונבין יותר. לעיתים אין קשר בין כמות המידע ואיכותו לבין הבנתו ויישומו, ומחקרים מפריכים את ההערכות שחל בכך שינוי בגלל השימוש במערכות מידע. מתברר שהבעיות הישנות והמוכרות מהעידן שקדם לעידן מערכות המדע עדיין שרירות וקיימות.

38-41

לזכרם

 

מאיר(ממי) דה -שליט ז"ל, מוטי (מוט'לה) הייטנר ז"ל, חיים רוטמן ז"ל,אלישבע וידאל ז"ל

42-43

מהנעשה בקהילה

 

קצין מודיעין שדה ראשי חדש- תא"ל אריאל קארו, מהנעשה בחילות מודיעין, "חבצלות" הופכים את הטובים לטובים יותר, לראשונה - רע"ן היסטוריה ומורשת בחיל המודיעין

44-45

עמותות מודיעין בארץ ועמותת מודיעין בעולם

 

הכנסת ספר תורה לזכרם של הלוחמים עמנואל מורנו ויוני נתיניהו ז"ל, יובל לסיירת מטכ"ל, רשות הסיגינט הבריטית ( QHCG ) מפרסמתשביעות רצון

45-46

כל הכבוד

 

כל הכבוד לתא"ל (בדימוס) אריה שלו, כל הכבוד לאלוף (בדימוס) פרופסור יצחק בן ישראל, כל הכבוד סופר דוד גרוסמן, כל הכבוד לפרופ' מיכה שריר, כל הכבוד לג'מקה גנדלר, פרס ביטחון ישראל לאנשי קהילת המודיעין

47

מכתבים למערכת

 

נכס מעבר, רוצה לדייק, תודה לאירופה

48

איש חידה

יואב דייגי

מי היה האיש שהיה?

49

יומן מל"מ

 

מסדר דורשי טו"ב למען הקהילה, לפני 05 גיליונות, ערב העיון השנתי לזכרו של סא"ל ד"ר בן אלקנה, ביקורים במרכז המידע למודיעין ולטרור, חברים בפרלמנט האירופי אורחי המל"מ, אירועים צפויים במל"מ, טקס הנחת אבן הפניה לאגף החדש של התיאטרון הפתוח, לאן נעלמו לקטי הקברניטים של אמ"ן?ערב לזכרו של שלמה כהן אברבנאל ז"ל, הציפור הכחולה ממריאה שוב...

50-54

כותרת

כותב

פרטים

גיליון

עמ'

מלחמת ששת הימים-מאפייני העשייה המודיעינית בשנות ה-06

יגאל שפי

מערך מודיעין בשנות ה-06 נקבע לפי שתי מגמות סותרות: מצד אחד הודגשה חשיבות מתן התרעה על המלחמה,ומצד אחר קבעו חיי היום-יום את העדיפות לביטחון השוטף ולפעילות מנע יוזמה. עם זאת המשך המודיעין לתת עדיפות למבצע "סנטורי"-היערכות לתקיפה אפשרית של הכור הגרעיני בדימונה בידי חיל האוויר המצרי. בד בבד חוזקו הקשרים הבין-ארגוניים בתוך קהילת המודיעין והושם דגש בפיתוח טכנולוגי-מדעי.

4-5

קללת הברכה

אביעזר יערי

בסקירה מקיפה של זירת המזרח התיכון והזירה הבין לאומית בעת מלחמת ששת הימים, לפניה ואחריה,מעלה יערי שאלות שטרם ניתנה להן תשובה מלאה, על התנהלות המלחמה: היגררותה של מצרים למלחמה שלא רצתה בה, תזמון המלחמה;שאלות נוספות באשר למהלכה עומדות בעינן. עוד מפרט יערי את השאננות שחוללה המלחמה בישראל-שאננות מסוכנת שכונתה בפי שבתאי טבת "קללת הברכה"-ואת השפעותיה המסוכנות על המדינה.

6-8

השליחות שהכריעה

מאיר עמית

מאיר עמית ראש 'המוסד' במלחמת ששת הימים, היה שליח ישראל לשר החוץ של ארצות הברית, והוא שהשיג את הסכמתו ואת הסכמת הנשיא למלחמה.

HEAR YOU LOUND AND CLEAR-

היה המסר שהעביר הנשיא לעמית דרך שר הביטחון, והואר הירוק ליציאה למלחמה. לאחר שדיווח עמית לוועדת מהשרים לענייני ביטחון, אישרה הממשלה את ההחלטה

9

אופוריה ומחירה

זכי שלום

תגובות הנהגת המדינה בעקבות תקרית ה-7 באפריל 7691- תקרית האש שאירעה ב-7 באפריל בגבול ישראל-סוריה עוררה רגשות של אופריה גם בקרב המתונים והזהירים בהנהגת המדינה. אבא אבן, לוי אשכול, יצחק רבין ואהרון יריב-כולם היו בטוחים כי עליונות ישראל מובטחת בזכות פעולה זו. הביטחון העצמי הישראלי גבל בשחצנות מתגרה, אך עד מהרה פינה את מקומו למועקה, לחרדה ולחוסר ביטחון.

10

שיחות צמרת

יגאל שפי

שיחת המנהיגים גמאל עבד אל-נאצר וחסין בן טלאל מגנזי ארכיון צה"ל

11

המודיעין הקרבי במלחמת ששת הימים

זלמן (ז'מקה) גנדלר

תמצית תחקיר קמ"נים שערך ראש אמ"ן אהרן יריב בתום מלחמת ששת הימים מסכם את פעילות המודיעין במלחמה ולאחריה. לקחים עיקריים בתחקיר: חומר המודיעין צריך להנתן עם קבלת הפקודה ולהדחף מיד לקמ"נים; הכרה מוקדמת של הזירה חיונית מאוד; והיו ליקויים בניהול הקרב - חסר בעזרים, בתרגול מכין ובעיבוד והפצה של הידיעות.

12-14

מודיעין אוויר במלחמה

דן הדני

מודיעין חיל מהאוויר פעל במלחמת ששת הימים בשיתוף פעולה הדוק עם כל קהילת המודיעין, שיתוך פעולה שבלט במיוחד בתקופת ההמתנה. אמינותו של המודיעין הומחשה גם באפריל 7691 בהפלת המטוסים הסורים, וגם בהחלטה לדחות את שעת תחילת התקיפה האווירית לזמן שבו יהיו חילות האוויר הערביים פגיעים במיוחד.

15

מערך האיסוף במלחמת ששת הימים

אפרים לפיד

נערך האיסוף קיבל תנופה באמצע שנות ה-06 בעדיפות להתרעה אווירית. רמ"ח איסוף אלי זעירא הוביל התפתחות חשובה ביכולות איסופיות מבצעיות. ההתרעה על כוונת המצרים להכנס לסיני - אכן אבדה.

16-17

דובר צה"ל שמח להודיע: ניצחנו!

אפרים לפיד

מזיכרונות אריה שלו, דובר צה"ל במלחמת ששת הימים

18

אחרית דבר

חגי ארליך

מבט היסטורי אל מלחמת ששת הימים והעולם הערבי. בסיכום תוצאות מלחמת ששת הימים התרסק החלום הערבי על אומה ערבית אחת, מאוחד וחזקה השולטת באיזור כולו. מדינות ערב התפכחו וביססו את מעמדן מבית. הלכי הרוח המהפכניים באיזור השתנו מערביות חילונית לאיסלאם רדיקלי, לבנון הפכה למקום ריכוז כוחות המחאה. התבוסה - אל נכסה - נהפכה למושג היסטורי.

19

המודיעין ב-76 לעומת המודיעין ב-37

עמוס גלבוע

מטרת רשימה זו להציג בקצרה את המכלול המודיעיני שהיה במלחמת ששת הימים ב-7691 לעומת זה שהיה במלחמת יום הכיפורים ב-3791, ולהשוות בינה. הרשימה תתמקד ברמת המודיעין האסטרטגי, היינו כהערכה ברמה הלאומית. היא תעסוק בשלושה אתגרים מרכזיים: התרעה והפתעה; יכולת וכוונה; הכרת האויב.

20-21

היסטוריה בתמונות

יעקב מן

04 שנה למלחמת ששת הימים, יוני 7691

22-23

חללי קהילת המודיעין במלחמת ששת הימים

ניצה אלינוב

 

24-25

דו"ח וועדת וינוגרד - ההיבט המודיעני

 

הפרק העוסק בסוגיית המודיעין במלחמת לבנון השנייה כפי שפורסם בדו"ח החלקי של וועדת וינוגרד.

26-27

משמעות יום הזכרון בחברה מתשנה בתחום התקשורת וקולנוע הישראלי

מנחם בנטוב

האם יום הזכרון הוא עניין פרטי של המשפחות השכולות, או עניין לאומי? האם יש מקום לחדש את התכנים המשודרים ביום זכרון, או לדבוק בקונצנזוס? האם התקשורת נגררת בסיקור אירוע שכול, ואולי היא מנסה להפוך את השכול לעוד נקודות בסולם הרייטינג? שאלות אלו וקבות נוספות הועלו ביום העיון השני בנושא משמעות יום הזכרון בחברה, פרוייקט של אלן קרא, במאית דוקומנטרית ואם שכולה, שעסק הפעם בתחום התקשרות והקולנוע הישראלית.

28-29

לזכרם

 

יואל בן פורת ז"ל; אג'וד סמיח ע'נאם ז"ל; איתמר בן דוד ז"ל; יעקב (ינקול ג'אק) בר-און ז"ל; אירית פורטוגז ז"ל;

30-32

עמותת מודיעין בארץ ועמותת מודיעין בעולם

יגאל סימון יו"ר עמותת מודיעין 01 ונעם שפירא

מודיעין 01 בתנועה מתמדת, עמותת המודיעין האמריקנית OIFA

33

כל הכבוד

 

כל הכבוד לשולה כהן מדליקת משואה בטקס יום העצמאות, כל הכבוד לשי'קה דליות, כל הכבוד לפרופסור יעקב שוויקה, כל הכבוד לשושנה זמירי, אל"מ (מיל')

34

שפת הסכסוך

שלום הררי

04 שנות ממשל צבאי בשטחים יצרו שפה חדשה המושפעת מהסכסוך בין שני צדי הגדר. "גדר האפרטהייד", "בלדיית לופוליאנסקי" ועוד שלל ביטויים בשפה הערבית מציירים תמונת שפה המושפעת מאירועי היום-יום

35

מודיעין- מבט עומק למודיעין

יורם שליט

החקירה ככללי מודיעיני- מה עושה שירותי הביטחון הישראליים בשביל תארים ושבחים שהם זוכים להם בכל רחבי העולם בתחום החקירות? עינויים אינם הכרח בחקירה, ואין להאמין לסרטים על טכניקות החקירה של השב"כ. החקירה מתחילה במידע מודיעיני אמין והיא נמשכת בחוקר טוב ומיומן במגוון טכניקות. מטרת החוקר היא להשיג "פתיחה" של הנחקר, שתביא לידי שיתוף פעולה. נוכח הצלחת החקירות בישראל נחקרים פלסטיניים היו צריכים להצדיק את מסירת המידע, וסיפרו כי עונו. כך נוצר מיתוס סביב שיטת החקירות בארץ. הכתבה מביאה ציטוטים מכתבים פלסטיניים שונים, המלמדים את חבריהם למה לצפות בחיקה וכיצד לצלוח אותה בלי למסור מידע

36-39

מודיעין- מבט עומק למודיעין

 

ראובן ארליך

 

המודיעין במלחמה על התעודה. המלחמה על התודעה משתמשת בכלי נשק בלתי קונווצינליים: תמונות במקום קליעים, מילים במקום טילים ועוד. העימות עם הטרור משלב זה שנים מלחמה באמצעים פיזיים ומלחמה על התודעה ועל אהדת הקהל בעולם כולו. תפקיד המודיעין במאבק על דעת הקהל חיוני לשם העברת הנתונים והמידע המודיעיני הקיים לגופים האחראים לפרסום ולשינוי דעת קהל, אף שאין זה אחד התפקידים ה"קלסיים" של הענף. לשם כך נדרשים כמה שינויים במודיעין והתאמות למצב הנוכחי.

40-43

מודיעין של איש אחד

אהרון ויסבורד

אהרון ויסבורד מנהל שני אתרי אינטרנט ובהם הוא מפיץ TNUSO- ניתוח מודיעיני על בסיס חומרים גלויים. את המידע הוא מעבד, מנתח. ומפיץ לקהל הרלוונטי. כך סייע להפיץ מידע על חיסול גיסו של אוסאמה בן לאדן והעביר את המסר כי העיסוק במימון הטרור מסוכן לא פחות מהנחת המטענים עצמם.

44-45

מכתבים למערכת

 

עוד על הקונצפציה ביום הכיפורים, זיהיתי את אברהם ארנן עוד בצעירותו, ביקור במרכז יד לבנים הדרוזי בכרמל

45

יומן מל"מ

 

זיכרון והנצחה במסורת הדרוזים בישראל, לקחים של מבקר- חמש המ"מים (ועוד אחת), טקס ההתייחדות הממלכתי עם חללי קהילת המודיעין, תכניות בגלי צה"ל על מלחמת ששת הימים- ביוזמת המל"מ, מינויי אנשי הקהילה לתפקידים במשק, שיקום ותחזוק של כל אנדרטאות חללי מלחמת ששת הימים, האופוזיציונר הסורי פריד גדרי ביקר במל"מ, עדכון לוח אירועי המל"מ

46-47

איש חידה

 

יואב דייגי

מי היה האיש שהיה?

 

48

כותרת

כותב

פרטים

גיליון

עמ'

מלחמת לבנון השנייה המודיעין הגלוי והתקשורת- הגלוי והנסתר רב-שיח

נעם שפירא

הנרטיב בתקשורת הלך והשתנה. בארבעת הימים הראשונים למלחמה ישראל אינה נכנעת לטרור של חיזבאללה. אח"כ הייתה התמקדות במנוסת הזרים בלבנון, ובארת- מלאה המלחמה זמן אוויר ללא גבול. מלחמת לבנון השנייה הייתה מלחמה של מסכים,תקשורת ותודעה

4-7

התמודדות עם איראן מתגרענת

יוכי ארליך

מתוך דברים שנישאו בכנס הרצליה 7002 - איראן צועדת לקראת השגת נשק גרעיני. החוקרים מתלבטים בנוגע ללוח הזמנים של מימוש האיום- בין שנתיים לעשר שנים

8-9

'לובי' לשירותים החשאיים הגרמניים

דוד נוימן

אם חשבנו תמיד ששירותי מודיעין מתאפיינים קודם כול בחשאיות וב"בריחה" מפרסום ויחצ"נות, ה"מוסד" הגרמני (ה - DNB ) מוכיח שלא עוד

11

מחשבות על מלחמת הרקטות לבנון, קיץ 6002

טל ענבר

אות מלחמת לבנון השנייה לא היו מחויבות המציאות. השינוי בתפיסות ההפעלה של צה"ל והמחשבה שתושג הכרעה מן האוויר בלבד, כמו גם חוסר רצונו של הרמטכ"ל והדרג המדיני לבצע תמרון, הביאו לידי כך שלא הושגה הכרעה ולא הושג ניצחון בסיבוב זה.

12-13

הסיפור שלא היה על הפצצת קובנטרי

ד"ר יגאל שפי

פרשת קובנטרי מוכרת מאוד בעולם המודיעין ומוזכרת תדיר בספרות המודיעין הבין לאומית. הילתה לא נפקדה גם לאורה כמופת לשמירה על ביטחון מקורות האיסוף. אכן, היא דוגמה ראויה ללימוד ואולי אף לחיקוי בגבולות ההיגיון אלמלא העבודה המצערת שהסיפור פשוט אינו נכון.

14-15

המקורות המודיעיניים של חניבעל

חיים מזר

משני מקורות ספרותיים ששרדו, המתארים את מלחמתו של חניבעל ברומאים, אנו למדים על אופי לחימתו ועל גאונותו הצבאית. ניכר מידע חיוני, החל בהכנותיו לקראת המטע הגדול וכלה במפלתו. גדולתו הייתה גם בהבנתו הפסיכולוגית את יריביו ויכולתו לנצל מידע זה למניפולציות צבאיות מתוחכמות ביותר.

16-17

המשך המקורות המודיעיניים של חניבעל חיים מזר  

היכן היה מוצב הפיקוד המצרי?

אלי דקל

ערב מלחמת ששת הימים לא היה לצה"ל מושג היכן מטה הכללי המצרי ומהיכן נוהלה השליטה על הכוחות המצריים בסיני. המידע המועט שהיה בידיו היה מיושן ולא עדכני. לאחר הניצחון המזהיר של צה"ל במלחמה לא הופקו שום לקחים ממחדל מודיעיני זה

18-19

המודיעין התחרותי המודיעין לעסקים

חזי לדר

קבלת החלטות בתנאי אי ודאות היא עניים שבשגרה אך לא תמיד "מכה משמים". ברוב המקרים אפשר היה לצמצם את "אי-הוודאות" ואולי לבטלה באמצעות מיפוי, זיהוי והצפה של מידע רלוונטי ואמין שישנו ממילא בחברה או בטווח השגה מיידי. אין זה "מקסם שווא". אפשר להוכיחו בכל חברה במודל פשוט המדגים את התפיסה שעיקרה שיפור תהליכי עבודה קיימים. אחד הכלים ההכרחיים בתהליך קבלת החלטות הוא ה"מודיעין", שבא לגשר על הפער שבין המציאות המשתנה ובין עולם המושגים של המנהל.

20-21

השורשים הסעודיים של "אל-קאעידה"

אפרים לפיד

יותר משש שנים אחרי מתקפת הטרור של 11 בספטמבר, האם "אל-קאעידה" עדיין קיימת כארגון טרור גלובלי?

22-23

היסטוריה בתמונות

יענקלה מן

 

24-25

לזכרם

 

סא"ל שמואל עזר, יצחק ברנע, סא"ל ד"ר משה מרזוק (גיל) ז"ל, לילי קסטל

26-27

כנסים פה ושם

ד"ר יגאל שפי

כנס בין לאומי בהושא ארץ ישראל ומלחמת העולם הראשונה, העמותה הבין לאומית להיסטוריה מודיעינית

28

לשון נופל על הלשון הערבית

ניר צורף

בעיתונות העברית והערבית נפוצה מאוד תופעה לשונית הנקראת בשפה המקצועית "אלוזיה" או "ארמז"

29

מהנעשה בקהילה

 

חברי מל"מ משתתפים בהפעלת בית "יד לבנים" בחיפה, חיילים יוצאי אתיופיה- לחיל המודיעין בתום הכשרה איכותית מיוחדת, עזרה לזולת ותיקי "מסרגה"- ראוי לציון, לראשונה רמ"ד תקשורת באגף המודיעין

30

כל הכבוד

 

פרס יו"ר הכנסת לאיכות החיים לסא"ל אלוף הר-אבן

30

מכתבים למערכת

 

לא להישען על רכילות, חציית קווים אדומים, תחושה לא נוחה, תגובת המערכת

31

מודיעין - מבט עומק למודיעין

 

מחירן של הערכות יתר ושל התרעות שווא-שמואל לימונה, הגורם האנושי במודיעין ובהחלטות הדרג המדיני- נחיק נבות

35-39

מודיעין וספר

 

אינצקלופדיה של המזרח התיכון, מבצע קווקז, קווי גובה, "קבצן"

40-42

יומן מל"מ

 

בוגרי ה"ריאלי העברי" החזירו הד של אחריות ומחויבות באירוע העשור למפעל ההנצחה לזכר ברוך כהן ז"ל, מלגות קרן טכנולוגיה ע"ש דוד ברונשטיין, טקס סיום מסלול מודיעין שדה,חלוקת מלגות קרן ענבר 2007, המל"מ ברדיו, טקס "מילה בסלע", מאין הם מדברים? שמ-2, מורשת המכ"ן, אלבום 06 שנות מודיעין, מינויי אנשי קהילה לתפקידים במשק,המירוץ השלשי לזכר שרית שניאור,שולה כהן מדליקת משואה,הזוכה הראשונה באות "יקיר הסתר",עדכון לוח אירועים,מעוז צור ישועתי, תעודת הוקרה לעו"ד טוניק היועץ המשפטי של עמותת המל"מ,מורשתו של יוסף באו

43-47

כותרת

כותב

פרטים

גיליון

עמ'

שיח קמ"נים בגובה העיניים

לימור כליפה

מבט מודיעיני מזירותשונות זירת בינת ג'בל וזירת טרור באמ"ן מה היה חלקו של המודיעין במלחמה בחיזבאללה? באם הופתע מההפצצות על ישראל, מסגנון הפעולה של ארגון חיזבאללה? האם היו התרחישים יודיעים מראש? במפגש קמ"נים שפעלו בלחימה האחרונה מתגלה שחיזבאללה התנהג כמו שהעריכו באמ"ן מחקר. כיום כולם מקיימים תחקירים ומפיקים לקחים ומנסים לגלות מדוע מה שהיה ברור כל כך בזירת טרור (זיט"ר) באמ"ן מחקר, לא ראו בבינת ג'בל

4-7

"שבע ברכות"

מודיעין חט' 7 בלחימה בלבנון

 

קמ"ן חט' 7 ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים אל"מ (מיל') אילן טהר ראיין את קמ"ן חט' 7 רס"ן רן ב' על עבודת המודיעין של החטיבה במלחמה בלבנון השנה

8

Hey Man, Out There

עמוס רימון

בן אדם בעולם

9

נדרשת היערכות מיוחדת ללחימה מול ארגוני גרילה

מזר חיים

הכרחי לאמץ תורת לחימה חדשה המתאימה לארגוני גרילה. המודיעין חייב לפעול טוב יותר ויש לייצר נשק שיחדור לבונקרים דרך פתחי האוורור. כמה המלצות איך להימנע מכישלון נוסף בזירת "נצראללהסטן"

10

עשר הערות על מלחמת לבנון השנייה

אורן שחור

מלחמת לבנון חשפה את מדינת ישראל לסיכונים של אובדן ההתרעה ומעמד אסטרטגי בזירת המזרח התיכון מול מדינות ערב, ואף העמידה לא מעט סימני שאלה כלכליים על רקע המצב הלא ברור, בעיקר בכל הנוגע להשקעות ארוכות טווח מחו"ל ובוודאי בכל הקשור לתייירות

10

איך זה נראה ממבט מפקדת החיל

דוד צור

ראיון עם קצין מודיעין ראשי תא"ל יובל חלמיש- יש טענות על רמת הידע והמידע על ארגון חיזבאללה שהייתה בידי המודיעין לקראת המלחמה האחרונה ובמהלכה. מה באמת ידע אמ"ן בכל רמה?

12-13

ירי הרקטות של חיזבאללה בלבנון

טל ענבר

על היתרונות והחסרונות של הנשק הרקטי הבלתי מונחה שהפעיל חיזבאללה והקשר הסורי והאיראני. סקירה נכתבה מיד בתום הלחימה בצפון

14-15

מעטים מול רבים

ד"ר דני אשר

כוחות צה"ל הפועלים כעת בדרום לבנון לומדים על הגרילה ועל דרך ניהול הלחימה בידי חיזבאללה ויש לקוות שימצאו את הפתרונות למלחמה הנוכחית

16

איסוף שלל- מסמכים וציוד בלחימה בחיזבאללה בלבנון

צביקה אמיתי

איסוף מסמכי שלל ואמצעי לחימה (אמש"ט) הוא תחום חשוב להפקת לקחים בעניין יכולתו של האויב, והוא מקור מידע חיוני ומשלים, לעתים אף תוך כדי לחימה. בשל אופי הגזרה, צמצום משאבים ואי מוכנות קרבית של חלק מהלוחמים, פרס גדוד האמש"ט

17-21

תמיד בשליחות

אבנר

מייק הררי החל את שירותו ב'הגנה' בגיל 31. בהיותו בן 91 כבר ניהל מחנה מפיעילים בצרפת. במסגרת שליחותו כגדעוני, הוצב בנמל מרסיי עם צוות ימאים שעסקו בהכשרת ספינות העפלה. בהמשך שימש כגדעוני וכמלווה על ספינות. אכן, גדעונים זו שליחות

22-23

 

 

המלחמה בחיזבאללה קיץ 6002

יענקלה מן

 

24-25

לזכרם

 

סא"ל עמנואל מורנו ז"ל, צבי'קה גלפנד ז"ל, רחביה ורדי ז"ל, יוסף אחירון ז"ל

26-27

"מגן ולא יראה"?

אוהד עברי

עיתונאי-חוקר ומפעיל סוכנים ועבודתם אל מול מקורות אנושיים

28-29

חילופין בראשות "נתיב"

הגוף העוסק ביהדות חבר העמים

 

30

ארגון המודיעין של קוריאה הדרומית

נ' אבי- ענת

שירות המודיעין של קוראיה הדרומית עבר לא מעט תהפוכות מאז הוקם ב-1691 ועד היום. בשנים אלה הואשם במעשים אפלים ומשימותיו הוגדרו מחדש כמה פעמים, נעשו בו טיהורים עד כדי איבוד כוחו, הוא אורגן מחדש, שמו הוחלף פעמיים ומ-9991 נקרא

(NATIONAL UNTELLIGENCE SERVICE) NIS

31

מודיעין- מבט עומק למודיעין

 

מודיעין השדה במבחן הלחימה בחיזבאללה- דני אשר

מודיעין נגד טרור-חיזבאללה והפלסטינים- אל"מ זהר

32-38

מודיעין-תגובה

אבי יערי

בר יוסף מול גלבוע ומתניה תגובה והמלצה

39

תמונות מהמהלכים לקראת הסכמי שביתת-הנשק בין ישראל למדינות ערב- 6491

מאוסף הארכיון הציוני

 

40

 

מכתבים למערכת

יהושע צור

•  למודיעין חיל האוויר הייתה תרומה להצלחת החיל כבר במבצע קדש

•  מידע מודיעיני שלא נלקח בחשבון במבצע קדש

•  הערכת המודיעין הלאומית תגובה למאמרים

41

מודיעין וספר

אפרים לפיד

מצרים- האחות הבכירה חגי ארליך

עראק- מלוכה, מהפכה, רודנות

ירדן- החיפוש אחר זהות

42

כישלון והצלחה בהתרעה

יעקב עמידור- אלוף (מיל'),היה מפקד המכלות, מזכיר צבאי לשהב"ט וראש חט' המחקר באמ"ן

 

43

יומן מל"מ

 

שם חדש למל"מ באנגלית,

בן דרור פרש מחיד"ה,

איש המל"מ בתדרוך לסגל בסיס ההדרכה של המודיעין הגרמני,כנס נאמני חמ"ן,

חברים זוכרים את בני זאבי ז"ל, עלייה דרמטית בכניסות לאתר האינטרנט של "מרכז למורשת למודיעין ולטרור",בתקופת המלחמה בחיזבאללה,אהוד דויס מסיים תפקידו בתום 18 שנים, אב בית חדש למל"מ-גיל חלץ, ביקור פורום HMN במל"מ, יוזמה חדשה להוצאת ספרי עזר ועיון בנושאי המזרח התיכון

44-46

יומן מל"מ

 

החלל מלא בתכניות, ענף 2 מוריש מורשת

44-46

איש חידה

 

מי היה האיש שהיה?

47


כותרת

כותב

פרטים

גיליון

עמ'

מלחמת לבנון השנייה איך התחלנו וכיצד נגמרה?

תא"ל יוסי קופרווסר

ב- 03 השנים האחרונות ניסתה ישראל שוב ושוב ליצור בלבנון סדר קביל מבחינתה. במבט לאחור, כל הניסיונות האלה, בין שהשיגו הכרעה נקודתית ובין לאו, נסתיימו בחוסר הכרעה אסטרטגית שהנביט את ניצני העימות הבא, שהיה מסובך ומסוכן עוד יותר מקודמיו