אביבית בנו ז"ל
בת רבקה וחיים, אחות תאומה לענבר ואחות לשגיא. נולדה ביום ה' באלול תשל"ט (28.8.1979) בבת ים, שם למדה שנתיים בבית- הספר היסודי 'יד מרדכי'. כשמלאו לה שמונה עברה המשפחה לקיבוץ אלומות.
אביבית סיימה את לימודיה היסודיים בבית-הספר האזורי שבעמק הירדן ובמקביל למדה בבית-הספר למחוננים בכפר תבור. עם סיום לימודיה בבית-הספר למחוננים כתבה המנהלת, גב' דליה טל: "...אביבית בעלת פוטנציאל לימודי גבוה ותחומי עניין מגוונים, השתלבה יפה במסגרת, בהיבט הלימודי ובהיבט החברתי. יש בה ערכיות רבה ונועם הליכות עם דרך ארץ. אנו ממליצים על המשך לימודיה וטיפוחה במסגרת לילדים מחוננים ומצטיינים."
אביבית אהבה לצפות בסרטים ולקרוא ספרים, במיוחד ספרי מתח ומדע בדיוני.
בשנת 1993 העתיקה המשפחה את מקום מגוריה לגבעתיים, שם סיימה אביבית בהצטיינות את לימודיה התיכוניים בבית-הספר ע"ש שמעון בן צבי, במגמה הכימית. בתעודותיה נכתב תמיד: "אביבית, את ראויה לשבח על הצטיינותך בלימודים, וכן את ראויה להערכה על התנהגותך, נימוסייך והליכותייך."
בתום לימודיה עברה אביבית בהצטיינות קורס קדם-צבאי בתכנות מחשבים וביולי 1998 התגייסה לצה"ל והחלה את שירותה בחיל המודיעין.
אביבית אהבה את עבודתה ומסירותה לא ידעה גבול. כדברי אל"ם טל, מפקדה: "אביבית הוצבה במדור פיתוח מוביל ומרכזי ביחידה. היא השתלבה במדור ובפרוייקט על הצד הטוב ביותר ועמדה בכל משימותיה בהצלחה רבה תוך גילוי מסירות, מקצועיות, יוזמה והשקעה ללא גבולות. לחריצותה ולכישרונה של אביבית חלק מכריע בהצלחת הפרוייקט ובתרומה ישירה לביטחון המדינה."
בתחילת אפריל 2000 הצטרפה אביבית לשורות צבא הקבע ובסוף אותו חודש יצאה לקורס קציני מודיעין. מספר מפקדה: "שמחנו על רצונה של אביבית לצאת לקורס קצינות, ראינו בזאת חלק ממסלול הקידום וההכשרה הטבעיים שלה ובעבורנו הזדמנות לזכות בקצינה איכותית ומקצועית, שתמשיך לשרת ולתרום שנים נוספות ביחידה." ומוסיף ראש המחלקה: "ביקשנו להמשיך ולראות ביחידה את הנערה העדינה שידה בכל, כי לא הייתה משימה קטנה כגדולה שבה לא נטלה חלק או לא התנדבה להוביל ולעזור."
ביום ט"ז באייר תש"ס (21.5.2000) נפטרה אביבית ממחלה קשה והיא בת עשרים- ואחת. היא הובאה למנוחות בבית-העלמין הצבאי בחולון. הותירה אחריה הורים, אחות ואח. לאחר מותה הועלתה אביבית לדרגת סגן משנה.
ראש המדור, גיל, מספר: "אביבית היתה חיילת למופת, חרוצה ומרוצה, אחראית ובעלת מוטיבציה גבוהה לתרום בכל מה שיכלה. היא ביצעה תמיד את כל המוטל עליה על הצד הטוב ביותר וברוח טובה. עבודתה התאפיינה במעורבות, איכפתיות ונתינה ללא גבול עד לשעות הלילה המאוחרות. התנהגותה היתה ללא רבב והיא שאפה להצטיין בכל אשר עשתה... אביבית ניחנה בחיוך, חן וקסם אישי ששבו את לב כל חבריה לעבודה. היא היתה נעימת הליכות, קורנת אור ושמחת חיים ומעולם לא איבדה את שלוות הנפש שלה או את מזגה הנוח. אביבית היתה עדינה, חברותית ואהובה על כל חבריה והעבודה במחיצתה היתה משב רוח רענן לכל הסובבים אותה. הדעת אינה מסוגלת להשלים עם מותה של אביבית ודמותה, קולה וחיוכה ילוו אותנו לעד."
בתעודת ההוקרה והכבוד שנמסרה למשפחה כתב ראש אכ"א: "אביבית ראתה את שירותה כשליחות ונשאה בה במסירות ובאהבה, נכונה ומסורה תמיד, הקדישה עצמה להגברת כוחו של צה"ל, לטיפוח רוחו, כאשר טובת המדינה לנגד עיניה. תרומת חייה היתה גדולה, שליחות חייה נקטעה עם מותה."
בני המשפחה בסיוע המרכז למורשת המודיעין הקימו לזכרה ספריית קריאה והשאלה הנושאת את שמה בבית-הספר התיכון ע"ש שמעון בן צבי בגבעתיים, שבו סיימה את לימודיה. מתוך דברים שנשאה אחותה התאומה, ענבר, בטקס פתיחת הספרייה: "נתן יונתן כתב פעם: 'חופים הם לפעמים געגועים לנחל' והספרייה הזו היא הגעגוע הגדול שלנו אליך, אביבית. געגוע לשמחת החיים והפעלתנות, יחד עם רגע רציני בעת קריאת ספר מתח או מדע בדיוני, שכה אהבת. געגוע להמון האנשים שהיו תמיד בסביבתך אך גם לרגעי ה'לבד' כשרצית לסיים את הספר שהתחלת באותו בוקר כי 'הוא נורא מותח ומתי יהיה לי זמן לסיים אותו... ' ולסיכום, אנו מקווים באמת, כי ספרייה זו תהיה תוססת ופעילה, תהווה מקום למפגשים חברתיים ובמקביל, תעודד השקעה ולמידה - שילוב מנצח שהוכיח את עצמו שוב ושוב - בהישגיה הגבוהים של אביבית לכל אורך הדרך ובכל תחום שעסקה בו."