"מבצע יהלום" (הציפור הכחולה)

אודות "מבצע יהלום" בו הצליח המוסד להביא ארצה מטוס מיג 21 עיראקי
1966
"מטוס מיג 21 של חיל האוויר העיראקי נחת אתמול בשמונה בבוקר באחד מבסיסי חיל האוויר בישראל.  המטוס יורט על ידי שני מטוסי מיראז´ של חיל האוויר הישראלי ליד גבול ירדן...וטייסו, סרן בן 30 מחיל האוויר העיראקי, שסימן לטייסים הישראלים על רצונו לנחות בישראל, נמצא עתה בחקירה".



עיתון "הארץ", 17 באוגוסט 1966, כתבתו של דן מירקין.

שמו של הטייס היה מוּניר רוּפא, והוא לא יורט אלא הנחית את מטוסו מרצונו הטוב והחופשי בבסיס חיל האוויר בחצור. היה זה סיומו של מבצע גיוס של ´המוסד´ שנקרא "מבצע יהלום" (או מבצע "הציפור הכחולה", כפי שכונה בפי חיל האוויר).

ראשיתו של הסיפור באמצע שנות ה-50´ של המאה ה-20, בעת שבוצעה עסקת הנשק הראשונה בין צ´כוסלובקיה, אז חלק מן הגוש הקומוניסטי בהנהגת ברית המועצות, ובין מצרים. בעקבות עסקה זו, ועסקאות נוספות שביצעו גם מדינות ערביות אחרות עם הגוש הקומוניסטי, נוצר מצב שבו היה בידי מדינות ערב נשק סובייטי שאותו לא הכירו כלל גופי הביטחון בישראל. הדבר הביא לפערי מידע בקרב קהילת המודיעין הישראלית, והקושי העיקרי היה איסוף מידע בכל הקשור למערכות נשק אוויריות. לכן אחת ממשימותיו של ´המוסד´ הייתה להביא מטוס מתוצרת ברית המועצות לישראל, כדי שהישראלים יוכלו ללמוד מקרוב על מערכות לא מוכרות אלו.

אגף "הצומת", אגף מודיעין האנוש (יומינט) של ´המוסד´, השקיע במימוש מטלה זו מאמצים רבים במשך שנים אחדות, אך אלה נכשלו. בין היתר משום שמטוסי קרב על ציודם וחימושם, חנו עמוק בשטח האויב, והופקדו בידי טייסים נאמנים לשלטון.

במחצית השנייה של 1962 נודע כי ברית המועצות סיפקה למדינות ערב מטוסי קרב חדישים מדגם מיג 21, ומקומה של המשימה בסדר העדיפויות עלה עוד יותר.

ב-1963 חידשה שלוחת "הצומת" בטהרן, שהייתה אחראית על כלל הפעילות מול עיראק, קשר עם סייען שגויס עוד בשנות ה-50´. הסייען היה סוחר יהודי שחי בעיראק והיה בעל קשרים רבים והדוקים בחוגי הממשל והצבא. הוא הסכים לסייע במבצע והצביע על מוניר רופא, שהיה באותה עת מפקד הכוח האווירי העיראקי במוצול (עיר בצפון עיראק), כמי שיהיה מוכן לערוק ולנחות עם מטוסו בשדה תעופה ישראלי. הסייען גם הבהיר כי לפני העריקה יהיה רופא מוכן לצאת מעיראק לפגישה בכל מקום שיוצע לו. אולם, באותו שלב החליט מטה ´המוסד´ להקפיא את המבצע מאחר שהכיר בסכנה לביטחונם האישי של הסייען היהודי ובני משפחתו שעדיין חיו בעיראק.

שנת 1965 הייתה שנת מפנה במבצע ובה הגיעה סוף סוף שעת הכושר להוציאו לפועל: הסייען היהודי ובני משפחתו עזבו את עיראק לצמיתות, ובה בעת ביקש מפקד חיל האוויר דאז, האלוף עזר וייצמן, בשיחה עם ראש המוסד באותם ימים, אלוף במיל´ מאיר עמית: "הביאו לי מיג 21".

וכך קרה שבראשית שנת 1966 הגיע רופא לפגישה ראשונה באירופה עם מי שנועד להיות מפעילו. המפעיל היה איש חיל האוויר הישראלי שהיה גם בעל ידע במודיעין ובהפעלת סוכנים. המפעיל חקר את רופא והתרשם כי האיש אכן טייס, מקצוען בתחומו, ובעל זיכרון טוב. רופא סיפר למפעילו כי בשל השתייכותו למיעוט הנוצרי לא זכה להערכה ולקידום, וכי הוא שואף לשפר את מצבו הכלכלי. כעבור כשבועיים ממועד הפגישה הראשונה הסכים הטייס העיראקי להנחית מיג 21 בישראל.

במסגרת תכנית העריקה סוכם אתו שהוא ידאג לכך שיעבירו אותו מפקדיו לטייסת מיג 21, ונקבעו עמו סדרי תקשורת חשאית, סידורי יציאת משפחתו מעיראק, וכן סידורים כספיים.

ההכנות למבצע התקדמו ועלה הרעיון להביא את מוניר רופא לארץ כדי להכינו היטב לשלב שנחשב לקשה ביותר במבצע – שלב זיהוי השדה שנקבע לנחיתה בארץ, והנחיתה בו. רופא קיבל בחיוב את הרעיון, ויישום הרעיון בארץ, שהיה מטבע הדברים מבצע בתוך מבצע, הוטל על חיל האוויר.

ביקורו של רופא, טייס עיראקי בשירות פעיל, הצליח מאוד: הוא טס בשמי ישראל ולמד להכיר את נתיבי הטיסה שבהם אמור היה להשתמש בעת העריקה, ואת שדה התעופה שבו אמור היה לנחות. הוא גם סייר בתל אביב וסעד במסעדה ישראלית בחברת מארחיו – אנשי ממשל וביטחון ישראלים. המטרה העיקרית של הביקור הייתה, כאמור, להכין את רופא לשלב הנחיתה בארץ אבל הביקור נוצל גם למטרות אחרות: הסדרת התקשורת החשאית; חתימת הסכם על חובותיו וזכויותיו, ומעל לכול – תכנון נתיב הטיסה כך שכוונת העריקה תתגלה מאוחר ככל האפשר מצד אחד, ושהמטוס על סמליו העיראקיים לא ייורט בטעות בהגיעו לתחום האווירי של ישראל.

כאן המקום לציין כי מספר שותפי הסוד למבצע בחיל האוויר, וגם ב"מוסד", היה קטן ביותר. כאמור, ב-16 באוגוסט בשעה 08:00 התרחש האירוע שהיה לציון דרך בקורות המודיעין הישראלי: מטוס מיג 21 עיראקי נחת בשדה התעופה בחצור. 

התועלת שהופקה ממבצע יהלום הייתה רבה. טייסי חיל האוויר יכלו ללמוד ישירות את מטוס המיג 21 ולעמוד על נקודות החולשה שלו תוך כדי תרגילים באוויר. כמו כן, חיל האוויר למד לא מעט על מתקני חיל האוויר העיראקי ועל תורת הלחימה שלו. 

את פירות המבצע קטף חיל האוויר הישראלי ב-1967 במלחמת ששת הימים, ואילו ´המוסד´ זכה בתהילה שהציבה אותו גבוה בסולם שירותי הביון בעולם.