יחידה ארצית לריגול נגדי (ר"ן)

 אודות היחידה הארצית לריגול נגדי (ר"ן) אשר פעלה בשירות ארגון "ההגנה"
1940
שנת 1939 הייתה שנת מפנה בתולדות היחסים בין היישוב היהודי בארץ ישראל ובין ממשלת המנדט, בין היתר בשל פרסום הספר הלבן באותה השנה.
הספר הלבן עורר גל של מחאה והתקוממות נגד הבריטים (שהייתה לא אלימה – עקב פרוץ מלחמת העולם השנייה*). בעקבות המאבק העיקש של היישוב נגד המדיניות החדשה, החלו הבריטים להפנות מאמצים רבים יותר למאבק נגד היישוב היהודי, ובעיקר נגד ארגון "ההגנה".

המשטרה הבריטית ראתה כעת ביישוב המאורגן יריב הפועל נגדה, והחלה לעצור פעילים ומפקדים ב"הגנה" ולהשקיע מאמצים גדולים בגילוי סליקים (מחבואי נשק) ובהחרמת נשק.

על מנת לדעת את מי יש לעצור והיכן מוחבא נשק, הייתה המשטרה הבריטית צריכה לעקוב אחרי חברי "ההגנה" ולנסות לגלות מידע על חבריה ועל פעולותיה המתכוננות. במילים אחרות: "ההגנה" נעשתה יעד מודיעיני של ממשלת המנדט. לשם כך נעזרו הבריטים בין היתר במלשינים יהודים, שהעבירו לבריטים את המידע הדרוש.

כך התחדד הצורך בקרב ארגון "ההגנה" בשירות מודיעין איכותי. משום כך החליט מרכז "ההגנה" בראשית שנות ה-40 להקים יחידה ארצית בראשותו של דוד שאלתיאל, שתעסוק בריגול נגדי (סיכול ריגול), ואף תיקרא כך, או בקיצור - ר"ן.  

מיד עם הקמתו התמקד הר"ן בנושאים שהיו קשורים בסכנות שארבו לפעולות "ההגנה": איסוף ידיעות על המשטרה הבריטית; גילוי משתפי פעולה עם הבריטים - בעיקר מלשינים יהודים; והתחקות אחרי הפורשים מן "ההגנה", קרי - אנשי האצ"ל והלח"י. הפורשים התנגדו למדיניות ההבלגה של "ההגנה" כלפי הבריטים, והתפתחה מתיחות רבה בין הארגונים, שהביאה לעוינות ולהלשנות הדדיות (ששיאן - בתקופת הסֵזוֹן).

אנשי הר"ן פעלו גם לגילוי סוכני ריגול איטלקים וגרמנים שהוחדרו ארצה במסווה של עולים חדשים (פעילות שכונתה בשם "גַיִס חמישי").

הר"ן הצליח לחדור ליחידות המודיעין הבריטי והפעיל גם שירות האזנה קבוע לתקשורת האלחוט של משטרת המנדט. כמו כן קמו יחידות שהאזינו לשיחות הטלפון של גורמי הממשל והצבא הבריטי ושל גורמים ערביים.

בתחילת מלחמת העולם השנייה החל שיתוף פעולה בין הסוכנות היהודית למודיעין הצבאי הבריטי לשם לחימה באויב הנאצי. מכיוון ש"ההגנה" הייתה הזרוע ה"צבאית" של הסוכנות היהודית, יכול הר"ן לנצל שיתוף פעולה זה לצורך השגת מידע נוסף על הבריטים לתועלת "ההגנה". הר"ן שם את ידו על מסמכים צבאיים, מפות צבאיות וחוברות הדרכה צבאיות במגוון רחב של נושאים.
 
בסוף 1940, כאשר הוקם הש"י, צורף אליו הר"ן באופן רשמי כאחת ממחלקותיו, ואולם בפועל הוסיף הארגון לשמור על אוטונומיה והתמסר לבעיות הביטחון של "ההגנה" בלבד. רק בשנת 1942, בעקבות שינויים כוללים במערך המודיעין, אוחדו בפועל הש"י והר"ן, ובראש ארגון הש"י המאוחד עמד ישראל זבלודובסקי.



*לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה החליטו מנהיגי היישוב (בהם גם מנהיגי "ההגנה" והאצ"ל) כי המאבק במדיניות הספר הלבן יימשך, אך ללא אלימות, בדגש על המשך ההתיישבות והגברת קצב ההעפלה הלא חוקית. מכיוון שהבריטים לחמו בנאצים, רצה היישוב לתמוך בהם ולסייע להם ככל יכולתו, וזאת בד בבד עם המשך המאבק. דוד בן-גוריון תמצת זאת היטב כשאמר: "עלינו לעזור לאנגלים במלחמה כאילו לא היה ספר לבן, ועלינו לעמוד נגד הספר הלבן כאילו לא הייתה מלחמה".