ביום הכיפורים, שבת, 6 באוקטובר 1973, התעוררתי לקול הצלצול הצורמני של טלפון השדה הזרוק מתחת למיטתי. קרני אור ראשונות שחדרו מבעד לחלון במגורים של קציני המטה במפקדת חטיבה 275 בבלוזה העידו על השעה המוקדמת. המחשבה הראשונה שעברה בראשי היא שצלצול הטלפון קשור אולי למצב הכוננות המתפתח.

בתקופה שקדמה לאותו יום התבצעה פעילות מצרית לאורך הקו שמטרתה שיפור המוכנות לצליחת תעלת סואץ. בשבועות האחרונים נראה שהפעילות הואצה לקראת תאריך יעד כלשהו. המחליטים התבקשו לקבל החלטה אם מדובר בתרגיל רחב היקף שנועד להגביר את מוכנות הצבא המצרי, או שמא זהו מהלך אסטרטגי שתכליתו היערכות כוחות, חציית תעלת סואץ ומתקפה מצרית בסיני. על רקע האמור הוגברה רמת כוננות צה"ל במרחב סיני.

עניתי לטלפון, ומעברו השני של הקו נשמע קולו הנרגש של סרן יעקב טרוסטלר (יענקל´ה), מפקד מתחם מילאנו - מתחם קנטרה על גדת תעלת סואץ. הוא החל לספר לי על הממצאים החריגים מתצפית הבוקר שלו.

כבכל בוקר, מיד עם אור ראשון, עלה יענקל´ה למגדל התצפית במעוז מילאנו ב´, המעוז המאויש היחיד באותה תקופה בגזרת קנטרה. הוא ביצע תצפית מפקד, שתכליתה לסרוק את השטח במשקפת ארוכת טווח ולוודא כי אין שינויים שיש בהם כדי חריגה מהשגרה הקיימת או עדות להחמרת המצב. במהלך הסריקה זיהה יענקל´ה רשתות אדומות הפרוסות על גבי ארבע מחפורות ובהן מה שנראה כמו טילים או קנים ארטילריים המכוונים למעוזי מילאנו.

באותם ימים זוהו בכל הגזרה רשתות הסוואה בהיקפים שטרם נראו קודם לכן. תנועות כלי הרכב והחיילים היו מדווחות באותו שבוע מעבר לכל כמות שנראתה בעבר. אולם המחפורות והרשתות האדומות שזיהה יעקל´ה לא היו שם ביום הקודם.

עוד הוסיף יענקל´ה שזיהה חיילים הפורסים קו טלפון שדה באמצעות מפזרת במחפורת הנמצאת כ-100 מטר בעורף הרשתות האדומות.

נתונים לא שגרתיים

 התצפית המדאיגה של יענקל´ה הייתה שיאו של שבוע מתוח ביותר במפקדת החטיבה בבלוזה.

עשרה ימים קודם לכן מסרתי למפקד החטיבה העתק של תצלומי פנורמות כשעליהם מודגשים השינויים שהתבצעו על ידי המצרים בקו המים:
פינוי מוקשים, סוללות וגדרות, חלקם סימנים מעידים שפירושם השלמת ההכנות לצליחה. המח"ט הודיע לי שהוא ידאג באופן אישי להעביר את החומר לקמ"ן הפיקודי.

רשימת הסימנים המעידים כללה כאלה הניתנים לזיהוי בצד המצרי של תעלת סואץ בתצפית ישירה מקו מעוזי צה"ל. להלן אציין את חלקם:

• החיילים המצרים הסתובבו חבושים בקסדות וחגורים בחגור מלא כולל נשק.
• הגדרות מעל קו המים הושלכו הצדה, והוגדרו שבילים שפונו ממוקשים עד לקו המים.
• סיורי מפקדים נראו בתדירויות גבוהות מן הרגיל, לרבות סיורי מפקדים של יחידות שאינן מקומיות.
• המפקדים, לרבות קצינים, נמצאו עם החיילים בשטח.
• תעלות הקשר ועמדות הנשק עברו טיפול יסודי.
• נצפו היקפים לא שגרתיים של משאיות (מאות) שנפרסו תחת רשתות הסוואה בעורף קנטרה המערבית. ניכר היה כי בשטח מרוכזים כוחות בהיקף רחב הרבה מעבר לשגרה.
• סולקו סוללות עפר בעורף משטחי הצליחה מצפון לקנטרה ומדרום לה, בג´סר אל-חרש ומצפון לאי אל-בלח´.

הנתונים לעיל הביאו לסדרת פעולות מבצעיות במפקדת החטיבה בבלוזה שתכליתן להתחיל בהכנות ולהשלימן בלוח זמנים קצר במקרה שזה יהיה נחוץ. הפקודות רועננו, ומעוזי הקו בגזרה תודרכו פעם נוספת.

מחלקת המודיעין של חטיבה 275 דיווחה בכל ה"צינורות" על השינויים בקו במהלך השבועיים ויותר שקדמו ל-6 באוקטובר 1973, לרבות שיחות קמ"נים בכל הרמות ודיווחים יומיים מסכמים בכתב מדי ערב. יותר מפעם ביום נערכו שיחות עם קמ"ן אוגדה 252 ועם קציניו, שגרסו כי "המטכ"ל טוען שזהו תרגיל".
אני מודה ומתוודה ש"חטאתי" ועקפתי את מודיעין האוגדה ויצרתי קשר עם סגן הקמ"ן הפיקודי.
היה ברור כי בידי מודיעין אוגדה 252, על סמך התצפיות לאורך כל קו תעלת סואץ, יש נתונים הסותרים את ההערכה הפיקודית מטכ"לית.
כך התרשמתי משיחותיי עם קמ"ן האוגדה.

כתוצאה מפעילות המח"ט, האוגדה או דיווחי המודיעין שהעברנו הגיע צוות מיחידת המודיעין הפיקודית לגזרת קנטרה ב-3 באוקטובר 1973, יום רביעי, כדי לבחון את ההתרחשויות, לבדוק את הדיווחים, לצפות בהכנות המצרים על קו המים ולהתרשם מהשינויים.

התדרוכים היומיים שקיבלנו סיכומם היה שאנו מצויים במהלכו של תרגיל מטכ"לי רחב היקף בצבא מצרים, והשינויים בקו הם חלק ממנו. אף על פי כן, וחרף ניסיונות ההרגעה, פונו מבלוזה ביום רביעי, 3 באוקטובר 1973, החיילות והבלתי לוחמים.

שטח רוחש פעילות 

לאחר ששמעתי מפי יענקל´ה, מפקד מילאנו, על כל ממצאיו, סיכמנו שאגיע אליו בהקדם לתצפית קמ"ן אישית כדי לברר מה ההתרחשות, לבחון את רשתות ההסוואה האדומות ולסקור את השינויים האחרים.
אמרתי לו שנשתמש בטנק התצפית כדי לצפות בשטח מזווית אחרת ולא מתחומי המעוז. סיימנו את השיחה בברכה. השעה הייתה 06:30 לערך.

התקשרתי לקופי, קמב"ץ החטיבה, ולקצין האג"ם חגי וביקשתי שיורו למפקדת הסיוע לשגר את טנק התצפית מתעוז "ורדה" (מגדל תצפית הידראולי על מרכב טנק שרמן) לבית המעבורת בקנטרה, דרומית למילאנו ב´. המפגש עם צוות טנק התצפית נקבע לשעה 08:30.

הערתי את דובי שטרן, מש"ק המודיעין, והצטיידנו במצלמת ההיסלבלד עם הטלה, נשק, חגור וקסדה. "הקמנו" קשר, עלינו לג´יפ הקמ"ן ויצאנו לדרך, שארכה כ-30 דקות. רוח בוקר קרירה ליווה את יציאתנו. השמש הפציעה לסירוגין מבעד לעננים. המתח הורגש ללא ספק באוויר.

בשעה היעודה נפגשנו עם צוות טנק התצפית בסמוך לבית המעבורת בקנטרה על גדת תעלת סואץ, שקומתו העליונה שימשה בימים כתיקונם לתצפית אח"מים. מיקמנו את טנק התצפית בצמוד למבנה בלא שניחשף לאש ישירה, עלינו על הפיגום ההידראולי והתחלנו בתצפית לעבר הצד המצרי.

השטח רחש פעילות: רשתות הסוואה פרוסות להמוניהן בכל הגזרה, חיילים חגורים נושאי נשק וחבושי קסדות בכל מקום. האווירה בישרה שמשהו עומד להתרחש.

לאחר שסרקנו את השטח במשקפת 120X20, התמקדנו ברשתות האדומות על גבי המחפורות. האזימוט: 300 מעלות; הטווח: כ-2,000 מטר מבית המעבורת.

הרוח שנשבה בבוקר הביאה לרפיון במתח הרשתות האדומות. הן התבדרו ברוח, ולמעשה ניתן היה לזהות באופן ברור שלפנינו ארבעה משגרי קטיושה (ארבע "קופסאות") המותקנים כל אחד על גבי מרכב נ.מ 85 מ"מ (קניבליזציה) בכל מחפורת. מכל מחפורת נמתחו קווי טלפון שדה (ח-10) למחפורת פיקוד בטווח כ-100 מטר, כפי הנראה להפעלה בשלט רחוק.

בסביבות השעה 11:00 קיבלנו קריאה באלחוט ממפקדת החטיבה: "קודקוד" מבקש ש"פרפר" ישוב ל"קודקודייה". המח"ט, אל"ם פנחס נוי (אלוש), זומן בבוקר ללשכת מפקד האוגדה ברפידים להנחיות.

הבנתי שהקריאה באלחוט נועדה לחבר אותי לפעילות החטיבה מיד עם שובו של המח"ט לקבוצת פקודות.

נכון לאותו הרגע לא היה לי כל מושג על המתקפה הצפויה, ובוודאי לא על שעת פתיחתה.

החלטתי להציב את מש"ק המודיעין שנמצא איתי, דובי שטרן, עם ציוד הצילום על מגדל התצפית במילאנו ב´ להמשך מעקב מקצועי ואיכותי יותר אחר המתרחש והנחיתי אותו לדווח ישירות, תוך שאני מזהיר אותו שיחסוך בסרטי צילום, כי היה חשש שיאזלו. בשעה 11:30 לפני הצהריים עזבתי שם את דובי והמשכתי בדרכי אל מפקדת החטיבה.

מבצע נסיגה

כשהגעתי למפקדת החטיבה בבלוזה השעה הייתה 12:10. נכנסתי ללשכת המח"ט באיחור, אך לא היה צורך בהתנצלות - המח"ט ידע מאין באתי.
קבוצת הפקודות החלה טרם בואי. הבנתי מדברי המח"ט כי פתיחת המתקפה צפויה לשעה 18:00 והיא מתואמת בשתי החזיתות - המצרית והסורית.

יצאתי מיד מקבוצת הפקודות וקראתי למש"ק המודיעין ישראל מדמוני ולנהג חיים עמר, שהיה חדש במחלקת המודיעין - רק כשבועיים. השניים מילאו אותה שעה את חובתם בתפילות יום הכיפורים בבית הכנסת. הוריתי להם: "עלו על הג´יפ במהירות, סעו למעוז מילאנו ב´ והחזירו את דובי שטרן למפקדת החטיבה". הם יצאו מיד לדרך.

נשארנו לאותה עת ללא מש"קי מודיעין במפקדת החטיבה - שני מש"קי המודיעין והחיילות נמצאו באותו זמן בחופשה.

רכב הקמ"ן, ובו המש"ק ישראל מדמוני והנהג חיים עמר, הגיע למעוז מילאנו ב´ בשעה 14:00 - בדיוק בעיצומה של ההרעשה הארטילרית המכינה למתקפה המצרית. ג´יפ הקמ"ן רוסק. הנהג חיים עמר ז"ל נפגע, ומותו נקבע במקום.

שני מש"קי המודיעין - דובי שטרן וישראל מדמוני - נותרו בלית ברירה במעוז מילאנו ב´ תחת אש תופת מצרית ולחמו יחד עם יתר לוחמי המעוז.

מש"קי המודיעין המשיכו לדווח לחמ"ל החטיבה במ.ק 25, מצוידים באנטנת שורט. כמה ימים לאחר מכן הם הובילו את לוחמי המעוז, תחת פיקודו של סרן יעקב טרוסטלר (יענקל´ה), מפקד מתחם מילאנו, במבצע נסיגה לילי לבית הקברות הבריטי, בכניסה המזרחית לקנטרה. הכוח הנסוג חולץ בחלקו על ידי כוח טנקים מחטיבה 460 (כוח לפידות).

---

** אריה מורג מרקוביץ´ (צ´אצ´) אל"ם (מיל´), קצין מודיעין בחטיבה מרחבית 275 בזמן מלחמת יום הכיפורים **