אישים במודיעין
ראובן שילוח ז"ל
1952-1949
נולד בירושלים, בשנת 1909, בן לשרה ולרב יצחק אהרן זסלנסקי. בוגר בית הספר "תחכמוני" והסמינר למורים של דוד ילין. שילוח קיצר את שם משפחתו לזסלני ובשם זה היה מוכר בפי רבים. מאוחר יותר בחר בכינויו המחתרתי "שילוח" כשם משפחתו. שילוח היה דובר ערבית ומומחה למזרח התיכון. הוא הקים את המוסד, תפקיד שהטיל עליו דוד בן-גוריון, ראש הממשלה ושר הביטחון באותה תקופה, ועמד בראשו בשנים 1952-1949.
לפני הקמת המדינה וגם לאחר מכן עסק בעניינים החשאיים של היישוב היהודי בארץ ישראל והיה מקורבם ואיש אמונם של ראשיו, דוד בן-גוריון ומשה שרת. שילוח היה איש השליחויות העלומות. ב-1931, כשהוא בן 22, נשלח לעיראק ולכורדיסטאן בכיסוי של מורה לעברית. משימתו הייתה למפות את הקהילה היהודית בעיראק וצרכיה ולאסוף מידע על פעילותה של עיראק במאבק על ארץ-ישראל. במלחמת העולם השנייה היה שילוח אחראי על הקשר המודיעיני והמדיני בין "המחלקה המדינית" של הסוכנות היהודית עם הבריטים. הוא פעל בין היתר לגיוס בני היישוב לצבא הבריטי, ושכנע את הבריטים לשתפם במבצעים להצלת יהודים באירופה הכבושה ולאפשר להם לסייע לפעילות הבריטית באירופה, למשל בפעולה של הצנחת הצנחנים הארץ-ישראליים באירופה הכבושה.
הישג חשוב של שילוח בתחום איסוף המודיעין הוא השגת תכניות הפלישה של הליגה הערבית לא"י עם קום המדינה. ב-1949 השתתף שילוח בשיחות שביתת הנשק עם מדינות ערב שכנותיה של ישראל ברודוס ובלוזאן. הוא עסק שם בצד המודיעיני-מדיני של השיחות, אך גם חתר למגע אישי עם נציגיהן של מדינות ערב. בשנים 1950-1949 השתתף בשיחות של גולדה מאיר עם עבדאללה מלך ירדן. שילוח אף הגה את יוזמת פיתוח הקשרים עם מדינות הפריפריה (תורכיה, איראן, ואתיופיה)., ועם התנועה הלאומית הכורדית בעיראק.
הפעילות החשאית, בעיקר בתחום המדיני, הייתה קרובה ללבו, והוא שאף לחלץ את מדינת ישראל מהבידוד האזורי והבין-לאומי שהייתה שרויה בו בשנותיה הראשונות. לשם כך הקים, בין השאר, קשר עם שירותי מודיעין מערביים, החשוב בהם היה ה-CIA. לאחר התפטרותו ב-1952, היה ציר בשגרירות ישראל בוושינגטון ויועץ מדיני לשר החוץ.
שילוח היה איש מיוחד, בעל אמביציה, סקרן עד לפרטי פרטים, שומר סוד, שקט וגם מפתיע ברעיונותיו המקוריים. הכול הכירו בחשיבות יוזמותיו ובתרומתו למודיעין של היישוב ושל מדינת ישראל.
ראובן שילוח הלך לעולמו ב-10 במאי 1959.
חזרה
לפני הקמת המדינה וגם לאחר מכן עסק בעניינים החשאיים של היישוב היהודי בארץ ישראל והיה מקורבם ואיש אמונם של ראשיו, דוד בן-גוריון ומשה שרת. שילוח היה איש השליחויות העלומות. ב-1931, כשהוא בן 22, נשלח לעיראק ולכורדיסטאן בכיסוי של מורה לעברית. משימתו הייתה למפות את הקהילה היהודית בעיראק וצרכיה ולאסוף מידע על פעילותה של עיראק במאבק על ארץ-ישראל. במלחמת העולם השנייה היה שילוח אחראי על הקשר המודיעיני והמדיני בין "המחלקה המדינית" של הסוכנות היהודית עם הבריטים. הוא פעל בין היתר לגיוס בני היישוב לצבא הבריטי, ושכנע את הבריטים לשתפם במבצעים להצלת יהודים באירופה הכבושה ולאפשר להם לסייע לפעילות הבריטית באירופה, למשל בפעולה של הצנחת הצנחנים הארץ-ישראליים באירופה הכבושה.
הישג חשוב של שילוח בתחום איסוף המודיעין הוא השגת תכניות הפלישה של הליגה הערבית לא"י עם קום המדינה. ב-1949 השתתף שילוח בשיחות שביתת הנשק עם מדינות ערב שכנותיה של ישראל ברודוס ובלוזאן. הוא עסק שם בצד המודיעיני-מדיני של השיחות, אך גם חתר למגע אישי עם נציגיהן של מדינות ערב. בשנים 1950-1949 השתתף בשיחות של גולדה מאיר עם עבדאללה מלך ירדן. שילוח אף הגה את יוזמת פיתוח הקשרים עם מדינות הפריפריה (תורכיה, איראן, ואתיופיה)., ועם התנועה הלאומית הכורדית בעיראק.
הפעילות החשאית, בעיקר בתחום המדיני, הייתה קרובה ללבו, והוא שאף לחלץ את מדינת ישראל מהבידוד האזורי והבין-לאומי שהייתה שרויה בו בשנותיה הראשונות. לשם כך הקים, בין השאר, קשר עם שירותי מודיעין מערביים, החשוב בהם היה ה-CIA. לאחר התפטרותו ב-1952, היה ציר בשגרירות ישראל בוושינגטון ויועץ מדיני לשר החוץ.
שילוח היה איש מיוחד, בעל אמביציה, סקרן עד לפרטי פרטים, שומר סוד, שקט וגם מפתיע ברעיונותיו המקוריים. הכול הכירו בחשיבות יוזמותיו ובתרומתו למודיעין של היישוב ושל מדינת ישראל.
ראובן שילוח הלך לעולמו ב-10 במאי 1959.
