אייל רינדפליש ז"ל

בן קלרה ודרור נפל ביום כ"ד באייר תש"ס
29/05/2000
בן קלרה ודרור. נולד בפתח תקווה ביום י"ט באייר תשל"ג (21.5.1973), הבן הבכור בין שני בנים.

כבר בגן ראתה הגננת שאייל הוא ילד מוכשר במיוחד, יצירתי וקולט מהר כל דבר שמלמדים אותו. בהיותו בכיתה ג´ אובחן אייל כילד מחונן והחל להשתתף בחוגים למחוננים.
מוריו תמיד אמרו להורים כי אין ספק שיגיע רחוק.  בילדותו היה אייל ביישן אך עם זאת ביצע מפעם לפעם מעשי קונדס עם אחיו. כיוון שהיה ילד טוב כל כך, לא האמינו אף פעם שהוא אחראי למעשים השובבים. 
אייל גדל והתחנך בפתח תקווה. הוא למד בבית הספר היסודי "הוברמן" והמשיך לחטיבת הביניים "עלומים". בבית הספר התיכון "אחד העם" למד בכיתת מדעים לילדים מחוננים ורכש לו חברים רבים. אלה ליוו אותו עד יומו האחרון וממשיכים לעמוד בקשר עם משפחתו. 
אייל היה קרוב מאוד לאילן אחיו ובשל פער הגילים הקטן ביניהם (שנה ושמונה חודשים) היו להם חברים משותפים רבים. 
החג האהוב ביותר על אייל היה ל"ג בעומר. זמן רב קודם לכן היה מתחיל לאסוף עצים ולתכנן את המדורה. 
אייל ניכר בהיותו אדם סובלני מאוד. הוא אהב להמציא דברים, "בלע" ספרים, צייר, ניגן באורגן והצטיין במקצועות המדעים - כימיה, פיזיקה מתמטיקה ובעיקר מחשבים. יפה תואר היה ובעל אישיות מגובשת וקורנת.  במחצית חודש אוקטובר 1991 התגייס אייל לעתודה האקדמית ולמד הנדסת חשמל בטכניון. גם כאן הצטיין ורכש חברים רבים. קשר מיוחד נרקם בינו לבין חברו זיו גלעד, שעמו חלק חדר במעונות הטכניון.
מדי יום שישי הגיע הביתה והקפיד לבקר את סבתו. אף שהשפה העברית לא הייתה שגורה בפיה, הצליח אייל לתקשר עמה וסעד אותה במסירות.  עם סיום לימודיו בטכניון, בקיץ 1995,

התגייס אייל לחיל המודיעין והצטרף לקבוצת אנשי תוכנה אשר פיתחה ותחזקה מערכת מבצעית חשובה ביותר ומסווגת. אייל אהב מאוד את התפקיד שביצע והיה נקרא לבסיס לעתים קרובות בשעות לא שגרתיות.
באוגוסט 1998 סיים את שירות החובה והמשיך לשירות בצבא הקבע. 
אייל טיפח קשר קרוב מאוד עם מפקדו, סגן-אלוף צפריר, אשר סיפר: "הייתה לי הזכות ללוות את אייל מאז גיוסו לצבא. ... אייל שירת בתפקיד ייחודי, טיפול במערכת מחשב מרכזית וקריטית אשר הטיפול בה הצריך ידע מקצועי, גילוי תושייה, ריכוז ויכולת קבלת החלטות חשובות. כל זאת בהתבצע, בדרך כלל, בעת תיקון תקלות, עת עיניים רבות בוחנות אותו. לא פעם התבקש אייל לעמוד במצבים כאלו, הוא עשה זאת בהצלחה ובכך תרומתו הרבה למערכת. התרשמתי מאייל כבחור שקט, שקדן, עניו וצנוע, תכונות שאפיינו אותו לכל אורך עבודתו." 

ביום כ"ד באייר תש"ס נפל קצין אקדמי בכיר אייל רינדפליש בעת מילוי תפקידו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בפתח תקווה. 
הספידו דודו, חיים רון: "איך כרעם ביום בהיר נפלה עלינו הידיעה המרה, וכי מה אפשר לומר ליד פתח קברו של עלם חמודות, פאר גאוות המשפחה. סיימת בהצטיינות את לימודיך בטכניון. תמיד עזרת לחבריך ולבני משפחתך ותרמת מהידע הרב שצברת. טוב לבך, מזגך ונועם הליכותיך והאהבה הגדולה של חבריך שממאנים לקבל את העובדה שאתה לא אתנו עוד. ... סבלת תקופה ארוכה ולא שיתפת אותנו בייסוריך - חבל! לכן כאבנו רב יותר. אוהבים אותך, אוהבים ולא שוכחים. לך לדרכך החדשה ואלוהים יהיה עמך!" 

במלאות שלוש שנים לנפילתו נישאו דברים לזכרו של אייל: "שלוש שנים עברו אולם יש רגעים שנדמה כאילו נצח אינך עוד עמנו, ויש רגעים בהם נדמה כי רק אתמול עוד היית פה לצדנו. והזיכרון כל כך חד וברור, ולעתים נדמה שהנה אתה חולף מולנו ברחוב, וקול צחוק מוכר מנסר את האוויר, אך הם מותירים אחריהם רק צביטת געגוע בלב... אין נחמה במותך, רק תחושת החמצה של חיים נפלאים שלא מוצו. וכל שנותר לנו, העומדים כאן סביבך, הוא להבטיח: לא שכחנו, לא נשכח, ובלבנו אתה חי, קיים ונאהב." 

כתבה קלרה, אמו של אייל: "... עומדים אנו כאן מול הקבר שלך ולא מאמינים שכך חלפו להם שלוש שנים. שלוש שנים של כאב וגעגועים שלא ניתן לתאר במילים. אומרים שהזמן אמור להקל על הכאב ועל הסבל שאנו חשים מדי יום ביומו, אך זה לא כך, למרות שאנו המשפחה משתדלים מאוד כל אחד בדרכו שלו להמשיך את החיים כי החיים הם מתנה. החיים שלך היו קצרים מדי ולא הספקת למצות אותם דיים. עבורנו כל שנות חייך היו רק שמחה ואושר, הענקת לנו הרבה נחת וגאווה. היית בן נהדר ומסור למשפחה, אח נהדר לאחיך אילן שבשעת הצורך עזרת לו בלימודיו והיית חבר טוב עבורו. נהגתם לבלות ולצאת לטיולים משותפים שתמיד יהיו חקוקים בזיכרוננו, ושתועדו במצלמת וידאו.  אייל, בן יקר יותר מכול. היית חבר טוב, חבר אמת, לחברים מהתיכון, מהטכניון ומהצבא שממשיכים לזכור אותך ושומרים אתנו על קשר.  בן יקר מכול, אנחנו המשפחה מבכים על גורלך ולא יכולים להשלים ולקבל מדוע זה היה צריך לקרות לך, ילד יפה שלי, חכם ומוצלח כל כך.  אבדנך מורגש היטב. ... אנו רק משערים לעצמנו שלו היה לך את הזמן להמשיך בדרכך כפי שאהבת - ללמוד ולהשכיל כמה שיותר, ועם אמביציה כשלך - היית מגיע רחוק מאוד ותורם רבות לחברה, למשפחה, למדינה ולעצמך בחכמתך ובצניעותך. ... אייל, לא נשכח אותך לעולם. נמשיך לזכור אותך תמיד כפי שהיית ילד, ובחור שמח ומאושר, אינטליגנטי ויפה כל כך. יהיה זכרך ברוך ותנוח על משכבך." 

במלאות ארבע שנים לנפילתו, כתבה האם בשם בני המשפחה: "אייל שלנו היקר! עברו ארבע שנים קשות לנו למשפחה, מאז שאתה איננו. השנה הזאת הייתה לנו מאוד קשה בלעדיך, אייל. הכאב שאנו חשים בחסרונך הוא עז מתמיד וכנראה כך זה יישאר לעד. אנחנו זוכרים אותך מדי יום ביומו וחושבים עליך המון, איזה ילד יפה היית ובחור מקסים כאשר גדלת, ואיזה גורל מר נפל עליך ועלינו.  מה שכואב הכי הרבה זאת ההחמצה שלך למצות את החיים, להקים משפחה, ללדת ילדים ולנו נכדים. וכל זה נלקח מאתנו. ... אייל יקר שלנו, אנחנו כל כך מתגעגעים אליך וכואבים שאינך עוד אתנו.
בחייך הקצרים הגעת להישגים גדולים, החל בגן הילדים ועד מהנדס בוגר טכניון, יכולת להגיע לעוד כל כך הרבה הישגים אם חייך לא היו נקטעים כל כך מוקדם, בגיל עשרים ושבע.  קצרה היריעה מלפאר אותך, איזה אדם נהדר היית בחייך הקצרים ומוצלח, אולם כל מי שהכיר אותך זוכר אותך כך. ... נמשיך לאהוב אותך לעד." 

אייל נפטר ביום כ"ד באייר תש"ס, 29 במאי 2000, בן 27 במותו.
נקבר בבית העלמין הצבאי בפתח תקווה. 
הותיר הורים ואח. 
יהי זכרו ברוך.

קטגוריות:

חזרה
אייל רינדפליש ז"ל