רשימת הנופלים

בן חוה ושמואל. נולד ביום כ"א באב תש"ל (25.8.1970) בתל אביב ובעיר זו עברו עליו שנות ילדותו.

הוא למד בבית-הספר היסודי ´תל נורדוי´ ובחטיבת-הביניים בגימנסיה ´הרצליה´. בהיותו בן חמש-עשרה יצא ערן עם משפחתו לניו יורק, עקב עבודת השליחות של אביו. ערן נקלט במסגרת הלימודים בניו יורק וסיים לימודיו בבית-הספר התיכון Hewllet High School. לאחר התלבטויות רבות בחר ערן לדחות את הגשמת שאיפתו לשרת בצה"ל והמשיך בלימודיו בארצות-הברית, וזאת כדי לא להגביר את חששותיהם של הוריו, בעת שאחיו הבכור ג´ק, שירת כקצין בצה"ל. ערן התקבל לאוניברסיטת Stony Brook בניו-יורק, נחשב סטודנט מצטיין ואחד מהישגיו האקדמיים הוא תואר כפול בפיסיקה ובמתימטיקה בהצטיינות יתרה.

בתקופת לימודיו באוניברסיטה לא דעכו אהבתו העזה לישראל ורגש הציונות, ערכים שהתחזקו בתקופה זו ובאו לידי ביטוי בפעילויותיו המרובות בקרב הקהילה היהודית בקמפוס. ערן היה חבר פעיל במסדר ´בני ברית´ ובמסגרת ארגון זה הקים את ´החבר´ה´, שריכז את פעילותם של הסטודנטים הישראליים בקמפוס. ערן שימש נשיאו של אירגון זה למן הקמתו בשנת 1988 ועד לסיום לימודיו בשנת 1992. נוסף לכך היה פעיל בארגון הסטודנטים היהודיים ´הלל´ וחבר הנהלתו בשנים 1989-1992. בתקופה זו אירגן אירועים פרו-ישראליים בקמפוס וכן אירועים חברתיים, שמטרתם חיזוק הקשר בין הסטודנטים הישראליים לסטודנטים היהודיים והאחרים. חבריו ראו בו אדם מסור למשפחתו ולחבריו, שואף לשלמות בכל אשר עשה, תוך שמירה על חוש הומור, אהבת חיים, כנות ורגישות. בכל חופשת קיץ נהג ערן לבקר בישראל. בביקוריו אלה יצא לטיולים רגליים ממושכים בנופים שכה אהב. ערן היה אתלט מוכשר ושמר על כושר גופני גבוה, כהכנה לקראת היום שבו יממש את חלומו ויתגייס לצה"ל.

למרות ההצעות הרבות שקיבל להמשך לימודים בתחומי המחקר והרפואה בארצות-הברית, דחה ערן את כולן ושב אל ´ארץ אהבתו´ לשרת את צבאה.בחודש אוגוסט 1992 מומשה שאיפתו והוא גויס לצה"ל. ערן התנדב לשרת ביחידה מובחרת, סיירת מטכ"ל. מפאת גילו נדרש  לשרת שנה בלבד, אך הוא התנדב לשרת שנתיים והיה משוכנע - כפי שהאמינו גם מפקדיו - כי נכונה לו דרך ארוכה מעבר לתקופה זו, כקצין ביחידה.אביו שמואל סיפר: "רציתי שיישאר בניו יורק וימשיך בלימודיו, אבל הוא לא היה מוכן לשמוע. באוניברסיטה הוא פגש חבר´ה ששירתו בצנחנים וזה רק הגביר אצלו את הרצון לחזור לארץ ולשרת ביחידה קרבית מובחרת. כשחזר לארץ והתגייס אמר לי ´אני בעננים´. מעולם לא זכרתי אותו כה מאושר, כפי שהיה בצבא"."ערן היה כשרון לא רגיל," העיד גיסו בועז, "לא היה דבר שעשה ולא הצליח. הוא היה גם עקשן וציוני מאוד".

אושרו של ערן לא ארך זמן רב. כחודשיים לאחר גיוסו, ביום ט´ בחשוון תשנ"ג (5.11.1992), נפל ערן בעת מילוי תפקידו. ערן נהרג בתאונת-אימונים בבסיס צאלים שבדרום הארץ, במהלך תירגול לפעולה מבצעית. עימו נהרגו עוד ארבעה חיילים מסיירת מטכ"ל: אריה כהן, אלעד שילה, שימרי שפרן ושרון תמיר.ערן הועלה לאחר נפילתו לדרגת רב"ט.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "ערן היה אדם נדיר, ששילב השכלה, חוכמה ונועם הליכות. למרות שמפאת גילו יכול היה לשרת שנה, התנדב לשנתיים שירות ביחידה, מתוך רצון אמיתי לשרת במקום הכי חשוב ומעניין. למרות שהגיע ליחידה לפני כחודש, ברור היה כי נצעד יחד למרחקים."

בני משפחתו וידידיו הוציאו לאור ספר לזכרו, שנקבצו בו מכתביו והגיגיו של ערן.

ערן נפטר ביום ט´ בחשוון תשנ"ג, 05 בנובמבר 1992. בן 22 במותו.

נקבר בבית העלמין הצבאי בקרית שאול.

הניח אחריו הורים, אח - ג´ק, ושתי אחיות - לימור ועדי.

יהי זכרו ברוך.