חיים שהרבני ז"ל
בן עליזה ויוסף נפל ביום כ"ח באב תשמ"ט 29/08/1989
בן עליזה ויוסף. נולד בכ"ט באדר א' תשי"א (7.3.1951) בחיפה. ילד שני להוריו, אח של אורי, סימה וציון.
הורים, בני זוג ציונים שעלו מעיראק, רצו מאוד שילדם השני ייוולד בארץ, ואכן הצליחו לעלות ארצה שבועיים לפני הלידה. המשפחה גרה כשנה ומחצה במעברת חירייה, באוהל שידע סערות וסופות בימי חורף וקיץ קשים, ואז עברו לתל אביב – תחילה לשכונת מחלול, בהמשך לרחוב דיזנגוף.
למרות הקשיים הכלכליים, עשו ההורים כל שביכולתם על מנת להקנות לילדים חינוך והשכלה ברמה גבוהה. חיים למד בבית הספר "לדוגמא" ע"ש הנרייטה סאלד, ולאחר מכן למד בתיכון בקיבוץ גבעת חיים.
ב-1969 התגייס לצה"ל, שובץ לחיל המודיעין ולמד באולפן את השפה הערבית. בתום הלימודים שירת במגוון תפקידים ביחידות המובחרות של חיל המודיעין תוך גילוי כשרון, דבקות במטרה ומסירות רבה.
לאחר שחרורו, בדרגת סמל ראשון, שב להרצליה. פגישה מקרית עם יוליה הולידה חברות עמוקה, וביום 12.6.1975 השניים נישאו. לאחר מאמצים רבים ועבודה מאומצת הם רכשו בית משלהם בהרצליה. במהלך השנים נולדו להם בת ובן – סיגל ויגאל.
חיים בלט כאיש משפחה לתפארת, בעל, אב, בן ואח מסור, אוהב ואהוב. הוא נודע בחריצותו הרבה, בחביבותו, בחוש ההומור המשובח שלו ובטוב ליבו כלפי כל סובביו.
לאורך כל השנים שירת במילואים וזכה להערכה רבה. מעולם לא ניסה לדחות או להתחמק משירות, ולמעשה ציפה בקוצר רוח לקבלת צו הקריאה. בראשית 1988, עם תחילתה של האינתיפאדה הראשונה, כדובר ערבית הוא נקרא לשרת בעזה במסגרת חקירות מפירי הסדר והגורמים העוינים ברצועה.
בחודש יולי 1989 נקרא שוב לשירות מילואים בחאן יונס שברצועת עזה. במהלך השירות, בעת שהיה בסיור בעיר, נפגע בראשו מאבן שנזרקה על הג'יפ שבו נסע. הוא פונה לבית החולים "ברזילי" באשקלון ולאחר טיפול בן מספר ימים שוחרר.
חיים שהרבני נפטר כחודש אחרי פציעתו, בכ"ח באב תשמ"ט (29.8.1989). בן שלושים ושמונה בפטירתו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בהרצליה. הותיר אחריו אישה, בת ובן, הורים, שני אחים ואחות.כתב אחיו הבכור אורי שהם, שהיה הפרקליט הצבאי הראשי ואחר כך שופט בית המשפט העליון: "חיים הוא חלל של חיל המודיעין - חיל שכה אהב וראה בו את ביתו השני, במהלך שירותו בסדיר ובמילואים במשך למעלה מעשרים שנה.
את חיים נזכור כולנו ברגעיו היפים וביכולתו להתמודד ולהצליח למרות כל הקשיים, והוא עודנו חי וקיים בזיכרון כולנו".
חיים מונצח עם כל חללי הרצליה באנדרטה העירונית ובבית יד לבנים. כן הוא מונצח באתר חללי המודיעין ברשת, בבסיס המודיעין בגלילות ובמצפור לזכר חללי היחידה שבה שירת אשר הוקם ביער חרובית.
יהי זכרו ברוך.
לזכרו של חיים שהרבני ז"ל
הורים, בני זוג ציונים שעלו מעיראק, רצו מאוד שילדם השני ייוולד בארץ, ואכן הצליחו לעלות ארצה שבועיים לפני הלידה. המשפחה גרה כשנה ומחצה במעברת חירייה, באוהל שידע סערות וסופות בימי חורף וקיץ קשים, ואז עברו לתל אביב – תחילה לשכונת מחלול, בהמשך לרחוב דיזנגוף.
למרות הקשיים הכלכליים, עשו ההורים כל שביכולתם על מנת להקנות לילדים חינוך והשכלה ברמה גבוהה. חיים למד בבית הספר "לדוגמא" ע"ש הנרייטה סאלד, ולאחר מכן למד בתיכון בקיבוץ גבעת חיים.
ב-1969 התגייס לצה"ל, שובץ לחיל המודיעין ולמד באולפן את השפה הערבית. בתום הלימודים שירת במגוון תפקידים ביחידות המובחרות של חיל המודיעין תוך גילוי כשרון, דבקות במטרה ומסירות רבה.
לאחר שחרורו, בדרגת סמל ראשון, שב להרצליה. פגישה מקרית עם יוליה הולידה חברות עמוקה, וביום 12.6.1975 השניים נישאו. לאחר מאמצים רבים ועבודה מאומצת הם רכשו בית משלהם בהרצליה. במהלך השנים נולדו להם בת ובן – סיגל ויגאל.
חיים בלט כאיש משפחה לתפארת, בעל, אב, בן ואח מסור, אוהב ואהוב. הוא נודע בחריצותו הרבה, בחביבותו, בחוש ההומור המשובח שלו ובטוב ליבו כלפי כל סובביו.
לאורך כל השנים שירת במילואים וזכה להערכה רבה. מעולם לא ניסה לדחות או להתחמק משירות, ולמעשה ציפה בקוצר רוח לקבלת צו הקריאה. בראשית 1988, עם תחילתה של האינתיפאדה הראשונה, כדובר ערבית הוא נקרא לשרת בעזה במסגרת חקירות מפירי הסדר והגורמים העוינים ברצועה.
בחודש יולי 1989 נקרא שוב לשירות מילואים בחאן יונס שברצועת עזה. במהלך השירות, בעת שהיה בסיור בעיר, נפגע בראשו מאבן שנזרקה על הג'יפ שבו נסע. הוא פונה לבית החולים "ברזילי" באשקלון ולאחר טיפול בן מספר ימים שוחרר.
חיים שהרבני נפטר כחודש אחרי פציעתו, בכ"ח באב תשמ"ט (29.8.1989). בן שלושים ושמונה בפטירתו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בהרצליה. הותיר אחריו אישה, בת ובן, הורים, שני אחים ואחות.כתב אחיו הבכור אורי שהם, שהיה הפרקליט הצבאי הראשי ואחר כך שופט בית המשפט העליון: "חיים הוא חלל של חיל המודיעין - חיל שכה אהב וראה בו את ביתו השני, במהלך שירותו בסדיר ובמילואים במשך למעלה מעשרים שנה.
את חיים נזכור כולנו ברגעיו היפים וביכולתו להתמודד ולהצליח למרות כל הקשיים, והוא עודנו חי וקיים בזיכרון כולנו".
חיים מונצח עם כל חללי הרצליה באנדרטה העירונית ובבית יד לבנים. כן הוא מונצח באתר חללי המודיעין ברשת, בבסיס המודיעין בגלילות ובמצפור לזכר חללי היחידה שבה שירת אשר הוקם ביער חרובית.
יהי זכרו ברוך.
לזכרו של חיים שהרבני ז"ל