אלברט אטרקצ'י ז"ל
בן אלברטין ויעקב נפל ביום ג´ באלול תשמ"ה 20/8/1985
בן אלברטין ויעקב. אלברט נולד ביום י"ב בכסלו תשט"ז (27.11.1955) בבצרה שבעיראק.
ילד אמצעי למשפחה בת שבעה אחים ואחות אחת.
בית המשפחה היה בית יהודי פתוח, חם ואוהב. הוריו השקיעו בחינוכו רבות. הוא ואחיו נהגו לשחק כדורגל בביתם הגדול.
למד בבית הספר היסודי "חדד". שם התגלה כישרונו המוזיקלי. הוא ניגן על תופים, אקורדיון, לקח חלק בתזמורת בית הספר והשתתף באירועים השונים. בנוסף, אהב לשחק במשחקי הרכבה.למד בחטיבת הביניים "אל תחריר", שם התגלו אצלו כישרונות אומנותיים נוספים בתחומי הציור, עבודות יד ונגרות קלה.
בהיותו בן 13, לאחר מלחמת ששת הימים, השלטונות העיראקים הוציאו את אביו להורג, לאחר שאסרו ועינו אותו בכלא, באשמת פעילות ציונית לטובת ישראל. בקיץ 1971 המשפחה החליטה לברוח לישראל, בתום מסע רגלי מפרך דרך הגבול הפרסי. הדבר התאפשר בזכות סיועם של הכורדים שבצפון עיראק ומעבר הגבול עם פרס.
בתיכון למד בפנימיית "הדסה נעורים" בכפר ויתקין, במגמת חשמלאות רכב. המורים בבית הספר חיבבו והעריכו אותו. בזכות אופיו החברותי, חבריו הקיפו אותו ורצו להיות בחברתו. בשנת 1975 התגייס לצה"ל ושירת בקבע עד שנת 1985.
הוא זכה להערכה רבה מצד מפקדיו וחבריו לנשק ובשנת 1977 זכה לקבל תעודת הצטיינות מטעם נשיא המדינה, אפרים קציר, בעת שנבחר כחייל מצטיין חילי.
בשנת 1982 נשא לאישה את בחירת ליבו, אילנה. הזוג עבר להתגורר בבת ים, שם נולדה בתם ליטל בשנת 1984. לאחר שחרורו מצה"ל, עבד במשרד החוץ כנספח מנהלה בשגרירות ישראל בקהיר, לשם המשפחה העתיקה את מקום מגוריה.ב- 20.8.1985 בשכונת מעאדי בקהיר, נורו יריות מרכב חולף אל הרכב בו נסעו אלברט ורעייתו בדרכם לעבודה בשגרירות. כתוצאה מהירי אלברט נהרג.
אלברט אטרקצ'י נפל בקהיר ביום ג' באלול תשמ"ה (20.8.1985).
בן שלושים בנפלו.
הובא למנוחות בבית העלמין בקרית שאול, תל אביב. הותיר אחריו אישה ובת, אם, אחות ואחים.
יהי זכרו ברוך.