רשימת הנופלים

בנימין עלה ארצה מגרמניה בגיל 6 ,ביחד עם משפחתו והגיע לירושלים בשנת 1934.

את השכלתו היסודית קיבל בבית החינוך ע"ש ארלוזורוב. ההמשך, ברוח התקופה, בי"ס חקלאי והכשרה מגוייסת בקיבוצים כפר גלעדי וגבעת השלושה ושירות בפלמ"ח .

הצטרף למשפחתו במושב "חרות" סמוך למלחמת השחרור.מגיל צעיר נמשך לתנ"ך, היסטוריה, תולדות א"י ועתיקותיה. אף כי לא בחר בקריירה המשקפת נטיות אלה, התמיד בנימין לעסוק כל חייו בנושאים הקרובים לליבו. דבר זה התבטא בהשתתפות פעילה בכנסים ובסיורים של החברה לידיעת הארץ, רכישת ספרות ענפה וכו´.את שירותו הצבאי, סדיר וקבע עשה כמ"מ וקצין מרגמות בגבעתי ובשלב מאוחר יותר כמרכז ענף מרגמות בבי"ס צבאי.

למרות שבנטיותיו האישיות ובאופיו רחק בנימין מהדגם המצוי של איש צבא(אולי ניתן להגדירו כטיפוס של "אנטי גיבור"), הווה שירותו בצה"ל סיפור של הצלחה. פרט לשקידה על הנושא המקצועי עליו הופקד, ראה עצמו אחראי לקידומם של אנשיו כאזרחים וכבני אדם.

התקופה היא העשור הראשון לקיום המדינה, כאשר חלק גדול מחיילי יחידות השדה היו בני מעברות ויישובי עולים, שההווי הישראלי זר להם ושירות החובה לא תמיד אהוד במיוחד. בנימין עמל רבות כדי להקנות לאנשיו מושגי יסוד באזרחות ואף הצליח לפתח אצלם גאוות יחידה.בשנת תשט"ז נפל אחיו הצנחן גדעון ז"ל בקרב קלקיליה ובנימין הושפע מאד מאירוע עצוב זה בחייו.

עם שחרורו פנה לאהבתו הישנה- החקלאות ולמד בקורס למנהלי חוות. בשלב מאוחר יותר עבר לענף המחשבים, בו התמיד עד ליומו האחרון.בנימין זכה להקים משפחה רק בגיל מאוחר יחסית, כאשר נשא את יוספה כבר היה בשנתו ה- 45. מותו הבלתי צפוי, ב- י"ח אייר תשמ"ג (1.5.1983) היה בבחינת הלם כבד למשפחתו ולידידים הרבים, שראו בו רע נאמן ומסור, שניתן לפנות לעזרתו המעשית והמוסרית בכל עת.

הובא למנוחות ביום הזיכרון לחללי צה"ל בחולון וזכרו הונצח על האנדרטה לזכר בני מושב "חרות" בגוש תל-מונד והאנדרטה לחללי קהיליית המודיעין בגלילות.

יהי זכרו ברוך