זהר ליפשיץ ז"ל

בן דבורה וישראל נפל ביום כ' בסיוון תשמ"ב 11/6/1982
זהר נולד בתל אביב ביום י"א תמוז תשט"ז, 20 יוני 1956, להוריו ישראל ז"ל ודבורה, אח לרזי וליאור.

גדל והתחנך בחולון בבית ציוני. 
התחיל את לימודיו בבית הספר היסודי "הס" בתל-אביב וכשעברה משפחתו לחולון השלים לימודיו בבית הספר היסודי "הערבה". המשיך לימודיו בתיכון "קוגל" בחולון וסיימו בגיל 17, במגמה ריאלית, כתלמיד הצעיר ביותר בכיתתו.  זהר היה חובב היסטוריה, ספרות, מוסיקה ושירה ואהב לטייל ברחבי הארץ.  בנעוריו היה חבר ב"הפועל" בת ים בנבחרת השחייה, ולפני גיוסו לצה"ל עבד בהתנדבות בעיריית חולון.

זמן קצר אחרי מלחמת יום הכיפורים, בינואר 1974, התגייס לצה"ל ושירת בחיל השיריון.  סיים קורס מפקדי טנקים, מש"קי טנקים וקורס קציני אג"מ בשיריון. שירת חמש שנים בצה"ל, מתוכם שנתיים בקבע. עם שיחרורו, בשנת 1979, החל ללמוד הנדסת מכונות באוניברסיטת תל-אביב. באפריל 1981 נישא לאשתו – רונית. בשנת 1982, במקביל ללימודיו, החל עבודתו בשירות הביטחון הכללי כמאבטח. זמן קצר לאחר שהשלים את לימודיו באוניברסיטה, פרצה מלחמת "שלום הגליל". זהר נקרא לשירות מילואים, ויצא עם יחידתו לחזית בלבנון.
היה בחוד הכוח שלחם נגד סוריה בבקעת הלבנון.

זהר נפל במילואים, בקרב סולטן יעקב בלבנון, ביום כ´ סיוון תשמ"ב, 10 יוני 1982.

בן 26 היה בנופלו. הניח אישה, הורים, אחות ואח.
 
במשך יותר משנה וחצי נחשב כנעדר ורק ביום א´ תמוז תשמ"ד, 1 יולי 1984, בעת החלפת שבויים עם סוריה, הוחזרה גופתו לישראל.
 
קבור בבית העלמין הצבאי בחולון.

יהי זכרו ברוך