רשימת הנופלים

דוד נולד בטיפלס, רוסיה, ביום י"א שבט תרפ"ו, 26 ינואר 1926, להוריו רחל ז"ל ויצחק ז"ל אח למיכה ואמנון ז"ל.

כשהיה בן 7 חודשים, החליטה המשפחה המורחבת של אביו להגשים את החלום הציוני ולעלות ארצה, דרך טורקיה באוניית משא. 
בהגיעם לטורקיה התעכבה יציאתם לישראל, ולאחר כ – 5 שנים, בשנת 1932, עלה בידם להפליג ארצה לנמל יפו באוניית משא עמוסת עולים. תחילה התיישבו בראשון – לציון, כאשר אב המשפחה מתפרנס מנגרות במחנה הצבאי בית נבאללה. האם עבדה במשק בית אצל נשות האיכרים וכן במשק עזר ליד הבית – לול תרנגולות ובגידול עיזים.

דוד למד אותה עת בכיתה א´ בבית ספר דתי, לאחר מכן עבר ללמוד בבית – ספר "חביב". עם סיום לימודיו החל לעבוד ולעזור בכלכלת המשפחה. היה חניך "הנוער העובד והלומד" ועד מהרה הצטרף לצוות המדריכים. בגיל 17 הצטרף לקבוצת נערים ונערות שהלכו להכשרה מגוייסת במסגרת ה"פלמ"ח", בקיבוץ דפנה, יחד עם סניף הנוער העובד והלומד של שכונת בורוכוב (גבעתיים). בקיבוץ עבדו ברפת ובלול והוכשרו כלוחמים. 
בין השנים 1947-1945 דוד שירת במחלקה הערבית של הפלמ"ח, בפיקודו של יגאל אלון, עד לפרוץ מלחמת השחרור. במחלקה זו התוודע לאורחות החיים של הערבים המוסלמים ורכש שליטה מושלמת בשפה הערבית.

בשנת 1946 השתתף כלוחם במבצע שכונה "ליל הגשרים", בו פוצצו אחד עשר גשרים, שחיברו בין ארץ ישראל לסוריה ולבנון. דוד השתתף בפיצוץ גשר הזיו, שעל יד קיבוץ אכזיב. 
דוד התגייס לצה"ל בשנת 1948 ושירת בחטיבת "הראל". במלחמת השחרור נפצע שלוש פעמים אולם חזר להלחם. 
הצטרף לשירות הביטחון הכללי בשנת 1950 ושימש בתפקידי לוגיסטיקה במחלקת קשר וביטחון באגף מינהל. בין היתר, שימש כנהג, אחראי למאגר הרכב ועוזר בכיר לראש המחלקה. 
בתקופת שירותו הושאל למוסד וסייע לאבטחה בוינה, אוסטריה. 
בשנת 1953 נשא לאישה את בחירת ליבו – תחיה, לבית פינקל, חברתו מזה שלוש שנים. לאחר סיום שירותה בצה"ל וגמר לימודיה כגננת, הקימו ביתם בנס ציונה, ונולדו להם עמיר עופר וגיל.

כרבים מבני דורם ראו דוד ותחיה את החקלאות וגאולת הקרקע כאחד מאבני היסוד של העשייה הציונית ולכן נטעו פרדס אותו טיפח בעבודה קשה. בפרדס זה מצא דוד את מותו, מדום – לב.
  
דוד נפטר ביום כ"ה בסיוון תשל"ז, 11 יוני 1977. 
בן 51 היה בנופלו.

הניח אישה, שלושה בנים, אם ושני אחים. 

קבור בבית העלמין בנס – ציונה. 

יהי זכרו ברוך