רשימת הנופלים

שמואל נולד בסיגיט, הונגריה, ביום ט´ כסלו תרפ"ג, 29 נובמבר 1922, להוריו רבקה ז"ל וחיים ז"ל, אח לאדלה ז"ל, אברהם ז"ל, מנחם ז"ל, צבי אריה ז"ל, ויחזקאל ז"ל.

בין השנים 1931- 1937 למד בעיר הולדתו בבית ספר יסודי, בין השנים 1937- 1939 למד בבית ספר תיכון. לאחר סיום לימודיו רכש את מקצוע החייטות.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, כשהוא עלם צעיר, נלקח כמרבית יהודי הונגריה, למחנות ריכוז וכפייה. שם איבד את הוריו ושניים מאחיו. 
בתום המלחמה, שב לעיר הולדתו, שם התחתן עם בחירת ליבו- צפורה, אותה הכיר עוד מנעוריו, בהיותו דייר בבניין דירות אשר היה שייך להוריה. 
מתוך רצון לשקם את ניצוץ היהדות והלאומיות, הצטרף הזוג הצעיר לתנועה "גורדוניה", ועבר הכשרה בקיבוץ ברומניה לקראת עלייה ארצה. 
עלה ארצה בשנת 1947, במסגרת עלייה ב´, באמצעות אניית המעפילים "פאן יורק". האנייה נתפסה ע"י הבריטים ולאחר מאבק ממושך, הוגלו לקפריסין, למחנה המעצר בפמגוסטה. שהו בקפריסין כשנתיים ובשנת 1949 עלו ארצה. 
עם הגיעם, שוכנו בבית ערבי נטוש ברמלה, וככל הגברים בתקופה ההיא, גוייס לצבא העברי המוקם ומתהווה ושירת בפיקוד מרכז. בתקופה זו נולד בנו בכורו- חיים.

לאחר שחרורו, יצא לעבודות מזדמנות על מנת לקיים משפחתו בתקופה הצנע הקשה. 
בין 1951- 1953 שימש כחייט בצריפין, כאזרח עובד צה"ל. 
בשנת 1954 עברה המשפחה להתגורר בתל- אביב, בשכונת שבזי. 

שמואל הצטרף לשירות הביטחון הכללי ב- 1953 למחלקת קשר וביטחון באגף מינהל. במסגרת זו הועסק בתפקידי אבטחה: היה פקח ביטחון בכיר וקצין תורן. 

שמואל נפטר מהתקף לב, לאחר ליל שימורים ארוך ומתיש, בו שימש כמתאם לפעילות מבצעית שהייתה באותו לילה. 
שמואל נפטר ביום כ"ח אייר תשל"ו, 28 מאי 1976.
בן 54 היה בנופלו. 

הניח אישה ושני בנים. 

קבור בבית העלמין בחולון. 

יהי זכרו ברוך

לזכרו של שמואל וינברגר ז"ל