אמיל פליסקין ז"ל

בן טובה ונחמן נפל ביום ט"ו בתמוז תשע"א 17/7/2011
בן טובה ונחמן. נולד בט"ז באב תשי"ז (13.8.1957) בקישינב שבמולדובה (אז - חלק מברית המועצות).
הוא גדל במולדובה. המשפחה עלתה לארץ בינואר 1973, הם התיישבו בשדרות ואמיל בן החמש-עשרה וחצי למד עברית באולפן והחל את לימודיו בתיכון "עיינות".ב-1976 התגייס לצה"ל. את שירותו הצבאי עשה בחיל ההנדסה, בגדוד 601, ושירת בסיני, בבה"ד 14, בגוש עציון ובאדוריים.בשנת 1979, לאחר שחרורו מהצבא, החל לעבוד בחברת "לפידות קידוחים", וחסך כסף למימון שכר הלימוד באוניברסיטה. בשנת 1980 החל את לימודיו האקדמיים באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע, בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול. במקביל ללימודים עבד ביחידת הביטחון של האוניברסיטה, תחילה כמאבטח ובהמשך כקצין ביטחון.

באוקטובר 1982 נישא אמיל לשולי. בני הזוג הקימו את ביתם בראשון לציון, שם גידלו את שלושת ילדיהם, עוז, רם ואיה.בשנת 1984, לאחר שסיים את לימודיו, החל לעבוד בשירות הביטחון הכללי כרכז שטח באזור הדרום. בשנת 1993 קודם לתפקיד ניהול ראשון, ובהמשך מילא תפקידי ניהול נוספים. בתפקידו האחרון שימש כראש מחלקת מטה ביחידת המבצעים.

במהלך הקריירה בשב"כ אמיל נטל חלק פעיל במבצעים שונים וניהל פעילויות מבצעיות רבות אשר תרמו תרומה משמעותית לביטחון המדינה. לאורך השנים קיבל כמה תעודות הערכה ופרסים: בשנת 1989 הוענק לו פרס ביטחון ישראל ע"י הנשיא חיים הרצוג; ב-1998 קיבל את פרס ראש אמ"ן; ב-2005 זכה בפרס ראש השירות למצוינות.

אמיל ראה בעבודתו בשירות הביטחון הכללי שליחות ממעלה ראשונה, ולה הקדיש את כל מרצו ופועלו. עבורו היה השירות כביתו השני.אמיל פליסקין נפל בעת מילוי תפקידו בט"ו בתמוז תשע"א (17.7.2011)  .

בן חמישים וארבע היה בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בראשון לציון. הניח אישה ושלושה ילדים.
אמיל מונצח באתר "ציפורי מגן", אנדרטה לנופלי שב"כ שהוקמה ביישוב שוהם. 

יהי זכרו ברוך.