רשימת הנופלים

בן יעקב ואסתר; צאצא למשפחת גרים מרוסיה מצד אביו. נולד ביום י"א במרחשון תרצ"ו (7.11.1935) בתל עדשים ושם עברה עליו ילדותו.

תחילה סיים את בית הספר היסודי בתל עדשים ולאחר מכן למד בבית הספר התיכון "שלווה" שבתל אביב ועמד בבחינות הבגרות לאכסטרנים. גויס לצה"ל בדצמבר 1953, התנדב לחיל הצנחנים, בו השתתף בפעולות שונות. כאשר סיים את שירותו הצבאי נתקבל לפקולטה לחקלאות ברחובות, קיבל את תארו הראשון והשתלם במחלקה לטכנולוגיה של מזון; את לימודיו המשיך אחרי זה לשם קבלת התואר השני של מוסמך האוניברסיטה.

היה שוקד על לימודיו ועשה את עבודותיו בכשרון רב, בשיטתיות וביסודיות ועמד יפה בלימודים האינטנסיביים ובעבודה. תחת לחץ הנסיבות, שדרשו אז פיתוח מהיר של תעשיית השימורים וייבוש הירקות, נתבקש מטעם המחלקה לטכנולוגיה לעשות מחקר יסודי באיכותם של פירות וירקות שונים. המחלקה הטילה עליו משימה זו כי ידעה שסגולותיו כחוקר וכעובד יעמדו לו לבצע אותה בדרך הטובה ביותר.הוא ניחן ביכולת להשתמש בידע שקלט וכל תיאוריה נבדקה ונבחנה על ידיו הלכה למעשה. בימי לימודיו ביצע מחקרים על התאמת זני ירקות שונים לתעשייה.
 
על אחד ממחקריו (על אודות הבצל) זכה בפרס מחקר של ההסתדרות. בחפשו דרכים לפתח את אישיותו כאיש מדע פנה למחקר השימושי הנותן בידי החוקר הצעיר מכשירים משוכללים יותר לפיתוח יכולתו; מטרה זו היתה בעיניו חשובה  הרבה יותר מגורמים כלכליים. מבוקשו לא ניתן לו מיד, כי מן ההתחלה הוברר לו שבמשק הפרטי יש גם סייגים המונעים את ההתפתחות האישית (כגון העדפת רווחים ולא פיתוח מדעי); אך כאשר עבר לבית החרושת "אביק" למחלקה הוטרינרית לעבוד שם  כתזונאי מצא כי במפעל תעשייתי זה, אשר יש לו גישה חלוצית למדי בפיתוח ייצורו, נזדמנו לו דרכים לפיתוח כשרונותיו. בעיקר קסמו לו שיפור המוצרים הקיימים ופיתוח מוצרים חדשים.

לאחרונה השתתף גם במחקר על הקטיף המיכני של המישמש, ועל מחקר זה, שמימצאיו הם בעלי חשיבות כלכלית מרובה, הירצה בכינוס לקידום המדע ברחובות בשנת 1967. עם כל התמסרותו לעבודה ולמחקריו אהב את משפחתו הקטנה וכאשר נשאל פעם על תחביביו ענה: "בנותי הן התחביב שלי"! היה משחק עם בנותיו וכדי לנטוע בלבן אהבה לטבע ולבעלי חים היה יוצא אתן לטיולים בחיק הטבע להכרת הצמחייה ועוזר להן בשמירת הנקיון והסדר בשובכי היונים. כאן גם התגלה חינוכו בנעוריו כבן הכפר המושבי. נעים הליכות היה ועדין נפש בכל אשר פנה ועשה. לפני מלחמת ששת הימים נקרא שוב לדגל ונלחם כקצין צנחנים. השתתף בכיבוש אום-כתף שבסיני.

ביום החמישי לקרבות נפצע בדרך לרמת הגולן ומת מפצעיו בבית החולים.זכרו הועלה ב"תלמים", ירחון תנועת המושבים, בחוברת המוקדשת לבנים ולחברי המושבים שנפלו במלחמת ששת הימים. שמו הוזכר בספר "מסיני עד גולן" של חטיבת הצנחנים ומעזבונו נתפרסם גם ב"גוילי אש", כרך ד´, הוא ילקוט עזבונותיהם של נופלי צה"ל.

פרשת חייו ומותו הובאה בספר "נזכור" שבהוצאת האוניברסיטה העברית בירושלים והסתדרות הסטודנטים שבה בעריכת יהודה האזרחי.

דוד נפטר ביום י"ב בסיון תשכ"ז, 20 ביוני 1967.

בן 32 היה במותו.

הניח אשה ושתי בנות.

נקבר בבית הקברות הצבאי בקרית שאול.

יהי זכרו ברוך