רשימת הנופלים

בן חיים ופאני. נולד ביום ד´ במרחשון תש"ז (29.10.1946) בעיר מרסיי אשר בצרפת.

לאחר מלחמת-העולם השנייה, כאשר המוני ניצולי-השואה חיפשו להם דרך לעלות לארץ, הגיעה המשפחה לחוף המקווה - וישראל אז בן שמונה חדשים.ישראל למד בבית-ספר יסודי בקרית-חיים. בגיל ט"ז נתיתם מאביו והם התלבטה קשות בפרנסת-המשפחה. כבר אז החליט לעשות כמיטב-יכולתו כדי לעזור לאמו. עם סיום לימודיו התיכוניים בבית-הספר התיכון העירוני א´ אשר בקרית-אליעזר גויס לצה"ל (באוגוסט 1964) ומשגמר את שירותו נרשם לפקולטה לרפואה, כי אליה נשא את נפשו כל הימים.

כאשר לא נתקבל בה נרשם (בסוף 1966) לצבא-הקבע בצה"ל - ומאז התחילה תקופה חדשה בחייו, מלאת התלהבות וסיפוק נפשי, אשר מילאה את כל ישותו ונתנה פורקן לרגשותיו הסוערים.
השירים שכתב משקפים את נפשו הנסערת ואת רחשי-לבו, אך את שיריו הסתיר מעיני בני-המשפחה ורק מקצת מחבריו ידעו עליהם.אמיץ-לב היה באופן בלתי-רגיל, אך יחד עם זה היה בעל רגשות עדינים ואהבתו לאמו ולאחותו לא ידעה גבול; את כל דאגות-האם היה מבטל במחי-יד מתוך דאגה ומסירות לה. רחוק היה מביתו בזמן שירותו בחיל-השריון אך בחופשותיו היה פורץ הביתה כשהוא שופע שמחה, וזורע חמימות על כל סביביו - וכך שימח את לבות אמו ואחותו.

פקודיו אף הם אהבוהו על גילוי אחוותו להם ולא פעם ציינו את אחד ממנהגיו אשר היו עדות לכך: "כקצין היה רשאי לישון לא בכפיפה אחת עמהם, אלא שהוא ויתר על "כבודו" זה והיה ישן בתוך אחיו-לשורה. הצטיין בכל התפקידים שהוטלו עליו ובכושר-תפיסתו היה יכול להשתלט על כל מצב. מוכן היה תמיד להתנדב לכל פעולה שדרשה העזה וגבורה נפשית ולא התחשב בסכנות שהיו צפויות בה."

ביום כ"ו באדר ב´ תשכ"ז (7.4.1967) ישראל נפל בקרב בגבול הסורי כשנמצא בשטח פתוח ורסיסי-פגזים עפו על כל עבר. ישראל היה בן 21 בנופלו.
הובא למנוחות עולמים בבית הקברות הצבאי בחיפה.

בשנת 1968 יצא לאור ספר הנקרא על-שמו ("שרוליק"), והוא כולל בין השאר גם משיריו שבעזבון.
לאחר נפילתו הועלה לדרגת סגן.

יהי זכרו ברוך

דברים לזכרו של ישראל גלברזון