רשימת הנופלים

בן יוסף ועמליה. נולד ביום ז´ בתמוז תרע"ג (27.6.1917) בעיר זומבאטלי אשר בהונגריה, בימי מלחמת-העולם הראשונה - ואביו משרת אז בצבא ההונגרי.

בינואר 1919 חזרה המשפחה  לגרמניה, מקום-עבודתו הקבוע של האב. מאיר למד בבית-הספר הריאלי "יבנה" בקלן והשתייך לתנועת בח"ד ("ברית חלוצים דתיים"). בשנת 1935 עלה לארץ יחד עם הוריו באופן בלתי-ליגלי  דרך בלגיה ובמאי אותה שנה הגיעו אל חופי-הארץ. מאיר שלט בעברית, באנגלית ובגרמנית ושמע צרפתית, איטלקית ופרסית. היה מוסיקלי מאד וידע לנגן על כלי נגינה שונים. כן ניחן בכישרון לציור ולכתיבה.

בימי המאורעות תרצ"ו-תרצ"ט נמצא מאיר בכפר-חסידים ושם עבר קורס צבאי. בשנים 1939-1941 עבד כספן בנמל תל-אביב והחל מ- 1939 היה חבר ב"מגן דוד". לאחר מכן עבד במשך  ארבע שנים מטעם "סולל-בונה" בחברת-הנפט האנגלו- איראנית כאחראי במחלקה למיכניקה עדינה. באותן השנים הדריך נוער יהודי לעליה ומשנת 1946 השתלם באנגליה במקצועות ראדאר והנדסה אלקטרונית. עם פרוץ מלחמת- הקוממיות לא ידע מנוח ובפברואר 1948 הפסיק את  לימודיו והתגייס לצה"ל. כתום המלחמה עבד באיטליה בבניית מכשירי-אלחוט לאניות רכש ומוסד (עליה ב´).

ביוני 1949 גויס למודיעין הישראלי ופעל כסוכן בארצות ערב. בספטמבר 1950 השתלם באנגליה ובשנת 1951 חזר לארץ. בין השנים 1952-1954 פעל כשליח המודיעין הישראלי במצרים בכיסוי של איש עסקים גרמני. בעקבות נפילת רשת ריגול  וחבלה יהודיים בידי הבולשת המצרית, פרשה הידועה כ"עסק הביש", נתפס על אף שלא היה קשור לאותה רשת. אחרי ארבעה וחצי חודשי חקירות ועינויים בכלא המצרי, ביום 21.12.1954 שם מאיר קץ לחייו, יום לפני שאמור היה לעמוד למשפט.

בשירותו הגיע לדרגת רב-סרן.

מפקדו ציין אותו כאחד מבחירי-הקצינים, "בעל מעוף, תרבות והעזה בלתי-רגילה". 

מאיר נפטר ביום כ"ו בכסלו תשט"ו 21 בדצמבר 1954.

בן 37 היה במותו.

הניח אישה ובת.

נקבר בבית- העלמין הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים.


לזכרו של מאיר בינט ז"ל