גיא וינשטוק

בן רחלה ומוריס-מיקי נפל ביום י"ב בשבט תשס"ז 31/01/2007
בנם של רחלה ומוריס. גיא נולד בדרום אפריקה בי"ד באדר א' תשכ"ז (24.2.1967). אח לבועז ולרון.

מילדותו ניחן גיא בחוש הומור בלתי רגיל. את הקשר החזק עם ישראל כמרכז עולמו שאב מהוריו, שניהם חניכים ומדריכים בתנועות נוער ציוניות - אימו בתנועה המאוחדת ואביו בתנועת הבונים.

בשנת 1973, והוא בן שש שנים, עלה גיא עם הוריו ואחיו לישראל. המשפחה בנתה את ביתה ברמת השרון, שם הצטרפו אליהם הורי אימו, סבא משה וסבתא מרים - ילידי ירושלים, מתלמידיו של בן-יהודה ומלוחמי "מלחמת השפות".

גיא גדל ברמת השרון, למד בבית הספר היסודי "גולן", בחטיבת הביניים "עלומים" ובבית הספר התיכון על שם רוטברג. בשנות לימודיו הקדיש מזמנו וממרצו לתפקידו כמדריך בתנועת הנוער העובד.

גיא התגייס לצה"ל לשירות סדיר ביולי 1985. הוא שימש כמפקד קורס חובשים וכקצין הדרכה בחיל הרפואה.

עם שחרורו מצה"ל הצטרף גיא לשורות הסוכנות היהודית ושימש כחובש מלווה במפעלי הקיץ.

באוקטובר 1991 החל גיא לימודים אקדמיים בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת בר-אילן לתואר משולב בקרימינולוגיה-סוציולוגיה ופסיכולוגיה, תואר שהוענק לו בשנת 1995.

במקביל ללימודיו החל גיא בשנת 1992 לעבוד בשירות הביטחון הכללי כמאבטח. ב-1995 הוא נקלט לתפקיד תקני באגף לענייני ישראל וזרים. משנת 1996 עד שנת 2002 ביצע תפקידי שטח ביחידה הממלכתית לקביעת התאמה ביטחונית. בחודש מרס 2002 מונה גיא לתפקיד רכז אזור באגף לענייני ישראל וזרים.

בשנת 2001 נישא גיא למירב לבית נאור, אותה הכיר עוד מימי בית הספר. באותה שנה נולדה בתם גוני, שהייתה לבבת עינו.

בינואר 2003 אובחנה אצל גיא מחלת הסרטן. אישיותו הערכית ותעצומות הנפש שהיו בקרבו הובילו אותו גם ברגעי המחלה הקשים להמשיך למלא את חובותיו המקצועיים, לסיים לימודי תואר מוסמך בניהול מערכות בריאות בפקולטה לניהול באוניברסיטת בן-גוריון, לשרת באופן אקטיבי במילואים ואף לקבל דרגת סגן אלוף.

במלחמת לבנון השנייה ב-2006, תוך כדי טיפולים במחלתו, הקים וניהל גיא את מערך החירום לטיפול בנפגעים ובבני משפחותיהם בבית החולים זיו בצפת.

גיא נפל בעת מילוי תפקידו ביום י"ב בשבט תשס"ז (31.1.2007), אחרי ארבע שנים של מאבק במחלתו. בן שלושים ותשע בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בקריית שאול בתל אביב. גיא הניח אישה, בת, הורים ושני אחים.

כתבו בני המשפחה: "גיא היה הרוח החיה ומרכז הצחוק והשמחה ששרו במשפחתנו כל השנים. שילוב של הומור ואהבת החיים הטובים, ביחד עם נאמנות, מסירות ומחויבות טוטלית בביצוע עבודתו והשגת מטרותיו. תכונות אלה חזרו והועלו על ידי כל חבריו ומוקיריו בפגישות והראיונות אשר ערכנו איתם. בחייו הקצרים הספיק לעשות, לחוות, ללמוד, לראות, להתנסות וגם ליהנות מהרבה דברים, תחומים, וחוויות. הוא גם ידע להעריך כל דבר...  לכאב באובדן בן אהוב נוספו געגועים עזים למי ולמה שהיה, ואיננו".

יהי זכרו ברוך