יעקב חסן ז״ל

בן גאז'לה אוז'יני וחנן ויקטור נפל ביום כ"ד בניסן תשי"ח 14.4.1958
יעקב, בן חנן ויקטור וגאז'לה אוז'יניה, נולד בתוניס בט"ז באלול תרפ"ה (05.09.1925).

כבר כשלמד בתיכון "אליאנס" היה ציוני נלהב, שסייע בגיוס כספים לגאולת קרקעות בארץ ישראל. בימי מלחמת העולם השנייה, כשהגרמנים פלשו לתוניס, הוא נאלץ להסתגר בבית או להתחפש ולהסתתר כדי שלא יילקח למחנה כפייה ליהודים. אז החליט לעלות לישראל.

יעקב הצטרף לכמה תנועות ציוניות, בשנת 1946 הצטרף להכשרה בצרפת ובפברואר 1947 עלה לארץ באוניית "המעפיל האלמוני". העולים נתפסו על-ידי הבריטים והועברו למחנה בקפריסין, שם עסק יעקב בחינוך נוער. בראשית 1948 הגיע מהמחנה לארץ ישראל עם רעייתו לאה, לה נישא במחנה בקפריסין.

בני הזוג התיישבו בקיבוץ סעד שבדרום, ויעקב השתתף בקרבות מלחמת העצמאות. בראשית 1949 הגיעו לארץ הוריו ואחיו, ויעקב הצטרף אליהם להתיישבות בכפר זרנוגה. כעבור שנתיים עברה המשפחה למושב בית גמליאל, ובשנת 1953 היו ממקימי מושב בית הגדי בנגב. יעקב היה מזכיר המושב.

בדצמבר 1955 יעקב נפרד מאשתו וילדיו, ונשלח מטעם המדינה לפעול בין יהודים המועמדים לעליה לארץ במרוקו. הוא פעל ברבות מהקהילות הרחוקות והנידחות, העלה יהודים רבים לישראל, ובזכות הדרכון התוניסאי שלו הצליח גם לחלץ חברים לעבודה שהשלטונות ניסו להתנכל להם.

בסוף 1956, משנאסרה הפעילות במרוקו, מונה יעקב למנהל מחלקת העלייה באלג'יר, ולמעשה היה מוכר כנציג מדינת ישראל שם. גם באלג'יר עסק בהצלחה בהעלאת מאות משפחות לישראל, וביניהן כארבעים משפחות של יהודים מהעיר אפלו.

ביום שני 17.02.1958 יעקב ועמיתו רפאל בן-גרא שכרו מונית עם נהג ערבי ויצאו בדרך מטיארט לאפלו בקשר לעבודתם. הם לא הגיעו ליעד, וכאשר חברים יצאו לחפש אותם הם מצאו את המונית שבה נסעו שרופה במרחק של כ- 15 קילומטרים מהעיר אפלו. אך לשני השליחים לא היה זכר. אחרי עשרה ימים אלג'ירים מקומיים הודו ששני הישראלים נחטפו על-ידי המפקדה של חזית השחרור הלאומית של אלג'יר (פ.ל.נ), שלחמה לשחרור המדינה מהשלטון הצרפתי.

אחרי הבטחות שונות מטעם המחתרת האלג'יראית, פעילות ישראלית ענפה, משא ומתן של הקונגרס היהודי העולמי עם נציגי הארגון ופעילות של הצלב האדום הבינלאומי התברר שיעקב וחברו נרצחו בשבי. מותם נקבע ליום כ"ד בניסן תשי"ח (14.04.1958).

יעקב היה בן 32 במותו. הניח הורים, אישה וחמישה ילדים, אחים ואחיות. גופתו וגופת חברו לא נמצאו והם לא הובאו לקבר ישראל.

לזכר יעקב הוקם בית הכנסת "בית יעקב" בנתיבות, והוכנס ספר תורה לבית הכנסת במושב בית הגדי. באשדוד נקרא רחוב על שמם של רפאל בן-גרא ויעקב חסן  -רחוב חסן ובן-גרא, והוקמה קרן מלגות על שמם.