אדיר שיו ז"ל

בן אסתר ואהוד נפל ביום א' בתשרי תשס"ט
30/09/2008
בן אסתר ואהוד. נולד ביום כ"ו באייר תשמ"ח (13.5.1988) בראשון לציון. אח בכור לאורן ואופיר. 
בן ארבע היה אדיר כשמשפחתו עברה לגור בהוד השרון. כאן גדל אדיר והתחנך, בבית הספר היסודי "יגאל אלון", בחטיבת הביניים "עתידים", ובבית הספר התיכון "הדרים", שבו סיים את לימודיו במגמת ביוטכנולוגיה.
כישוריו הטכניים והאמנותיים של אדיר התגלו בעת שהיה צעיר מאוד, וצברו תאוצה במהירות. אדיר הפגין כישרון בולט בכל תחומי היצירה, והיה פרפקציוניסט גדול. לשאיפתו לשלמות נלוו, באופן טבעי, תכונות של מחשבה קדימה ותכנון, סדר וארגון. כילד אהב אדיר לבנות בלגו טכני, והרכיב בקלות רבה גם את המבנים המסובכים ביותר. הוא הקפיד לשמור על כל חלקי הלגו בסדר מופתי, ואת מאות החלקים מיין לפי צבעים וגדלים ואחסן אותם במגרות מיוחדות שהכין לשם כך. כישרון הציור המופלא של אדיר הניב ציורים מרשימים ויפהפיים, וכאלה היו גם עבודותיו בקרמיקה, והיצירות המורכבות של אמנות קיפולי הנייר. זרעי האהבה והמשיכה של אדיר לעולם התעופה נבטו כבר בילדות.

בגיל שמונה כתב אדיר בחוברת עבודה של בית הספר: "יש לי משאלה - הייתי רוצה שיצמחו לי כנפיים ואני אטוס לירח... ולדעת לעוף"; "לפעמים אני מדמיין לעצמי שאני עף בשמים או שצומחים לי כנפיים ושאני צונח במצנח..." בחוג הטיסנאות שבו השתתף למד אדיר לבנות מטוסים עם מנוע, ושאב סיפוק רב מהטסתם באמצעות שלט רחוק.
לכל אורך שנות לימודיו היה אדיר תלמיד מצטיין - בכל מקצועות הלימוד.

כאשר קיבל "צו ראשון" הבין כי ייעודו הוא לשרת בחיל המודיעין, ולפיכך עבר למסלול של תגבור לימודי ערבית ומחשבים. מחברותיו היו מנוהלות למופת, ולציוניו הגבוהים תמיד התלוו מילות הערכה על הידע שהראה ועל אופן ההגשה. מוריו שלא ידעו את נפשם מרוב נחת, לא פסקו להרעיף עליו תהילות ותשבחות. את המחמאות קיבל אדיר בשקט ובצניעות האופייניים לו, ותיעל את כישוריו לאפיק של סיוע לחבריו בלימודים. על אף הישגיו המרשימים בלימודים השכיל אדיר להשקיע זמן גם בתחומים אחרים, והחברים והתחביבים היוו חלק נכבד מחיי היום-יום שלו. החברים הרבים של אדיר מספרים על אדם פיקח, אכפתי ונאמן, ועל הערכתם הרבה אליו. כנער חרוץ וכמי שחושב קדימה החליט אדיר, בהגיעו לגיל שש-עשרה, כי הגיע הזמן גם להרוויח מעט כסף, והחל לעבוד ברשת "מקדונלד´ס". לימים הפכה תקופת עבודתו שם לאבן דרך בחייו החברתיים.
כדרכו, התייחס אדיר לעבודה ולכל הכרוך בה ברצינות גדולה ביותר; מנהליו היו מרוצים מאוד מעבודתו ומיחסו ללקוחות ולעמיתיו, וקידמו אותו במהירות מתפקיד לתפקיד בסניפי הרשת. בתקופת עבודתו ב"מקדולנד´ס" התרחב מאוד חוג החברים של אדיר ונוצרה חבורה מגובשת שחלקה שפה ייחודית וחוויות מרגשות. אדיר תמרן היטב בין העבודה ללימודים וידע להפיק את המרב מכל אחד מהתחומים - ובהנאה רבה. הוא המשיך לעבוד עד קרוב מאוד לגיוס, אז נפרד ממקום עבודתו - אך לא מחבריו הטובים שעמם שמר על קשר גם במהלך השירות הצבאי.
היצירתיות, הראייה המרחבית, הידע הטכני והפיזיקלי שהתמזגו בנטייה ליופי, לדיוק ולאסתטיקה הובילו את אדיר לתכנן ולעצב מבנים מיוחדים. בכל רגע פנוי עסק אדיר בתכנון, בשרטוט ובעיצוב של מבנים ושל דירות, וגילה בקיאות רבה בתחום. גם את חדרו עיצב באופן מיוחד, והשאיר אחריו עבודות ושרטוטים רבים למזכרת.
לכול היה ברור כי נועד להיות אדריכל, והוא אכן תכנן ללמוד אדריכלות מיד לאחר השחרור מהצבא. אדיר אהב מים ושמים. בגיל חמש-עשרה עשה קורס צלילה, ולפני הגיוס מימש את חלומו וצנח צניחה חופשית. בסיום הצניחה, בהגיעו לקרקע, אמר: "זה הדבר הכי כיף שעשיתי בחיים שלי." אדיר היה מאושר מאוד ודיבר על כוונתו לעשות קורס צניחה, בתום השירות. לדאבון הלב, הוא לא הספיק.

אדיר התגייס לצה"ל ב-14.8.2006 ושירת בחיל המודיעין בתפקיד מסווג שכלל התמחות בשפה הערבית. מפקדו, סגן-אלוף יורם, סיפר עליו: "אדיר היה אדם שקט וצנוע, בעל חוש הומור ועומק מחשבה שאינם אופייניים לגילו הצעיר. הוא הקפיד על קוצו של יוד ושאף לשלמות בכל דבר שעשה. הוא מעולם לא התייחס למשימה כבדרך אגב, אלא טרח ולמד את המוטל עליו ביסודיות רבה. אדיר אהב את החיים, הוא היה אדם שמח, ובעל רגישות רבה כלפי סובביו. יכולותיו האישיות הגבוהות השתלבו בשקט הפנימי שהקרין. אדיר תרם רבות ליחידה ואישיותו השפיעה על אנשים רבים." סמל אדיר שיו נפל בעת שירותו ביום א´ בתשרי תשס"ט (30.9.2008), ביומה הראשון של השנה החדשה, והוא בן עשרים.

הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בקריית שאול. הותיר הורים ושני אחים.
במכתב הניחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה, תת-אלוף דני הררי: "אדיר היה חייל מסור, אכפתי מאוד ומחויב לחבריו ולמשימות שהוטלו עליו. אדיר בלט במצוינות, במקצועיות ובמהירות התפיסה שאפיינה אותו. היה חד הבחנה, מעמיק מחשבה, יצירתי ומגלה יוזמה." ליטל, חברתו של אדיר, נפרדה ממנו בשיר שכתבה: "כמו גל אדיר שסוחף אחריו... גל אדיר מלא באהבה. חי את החיים ושואף הלאה... תשמור על כולנו מלמעלה." ספדה לאדיר חברת המשפחה: ´´עיניו הירוקות של אדיר וחיוכו החם, היו מסימני ההיכר של נער אשר ניחן בטוב לב וביכולת נתינה אין-סופית. אדיר היה תמצית הישראליות כפי שכולנו היינו רוצים לראות אותה. זו שכבר כמעט נשכחה. זו שלפעמים נחשבת כמעט לקוריוז. אדיר היה אדם ערכי. המילה הזאת נשחקה מאוד וגם הייתה ללעג בשנים האחרונות, כי בעולמנו המטורף והאכזר והציני זה לא ´קול´ להיות ערכי, או להיות רגיש באמת למצוקתו של האחר. תכונה זו היא אשר גרמה לאדיר להיות מוקף חברים רבים, למצוא את הזמן לכל אחד ואחד מהם, לתמוך, לייעץ ולהוות כתף תומכת." והוסיפה חברה אחרת: ´´היה פשוט כל כך לאהוב את אדיר מכל הלב. היו לו חיים טובים ומלאים, ועשרים שנות חייו היו עמוסות בחוויות ובהגשמת חלומות. הוא ידע ´לחנוק´ את העולם, צלל, צנח, בישל, גלש ורקד סלסה עם אימא שלו."

לזכרו של אדיר ארגנו גולשי הקייט-סרפינג אירוע פרידה שנערך בחוף שדות ים, המקום שבו נגדעו חייו של אדיר.
לזכרו של אדיר פתחו הוריו באתר הרשת החברתית "פייסבוק" קבוצה חברתית הנושאת את שמו, ושחבריה מעלים תמונות, קטעי וידאו, זיכרונות ומכתבים. כתובת הדף: http://www.facebook.com/group.php?gid=33762366955.
על מצבתו של אדיר נחקקו המילים "לא השנים בחייך שנחשבות, אלא החיים שבשנותיך."

אדיר נפטר ביום א´ בתשרי תשס"ט, 30/9/08 בן 20 היה במותו.
הניח הורים ואחים.
קבור בבית העלמין הצבאי בקריית שאול.

יהי זכרו ברוך.

קטגוריות:

חזרה
אדיר שיו ז"ל