אסף וקסמן ז"ל

בן רחל וליאון נפל ביום ב' בכסלו תשס"ח
12/11/2007
בן בכור לרחל ולאון. נולד ביום י"ז בחשוון תש"ם (6.11.1979) בחולון.

כשלוש שנים אחר כך  הצטרפה למשפחה אחותו, אפרת. מהרגע הראשון חש אסף כלפיה אהבה, טיפל בה במסירות ומעולם לא קינא בה.
יחסים מיוחדים אלה נמשכו לאורך כל חייו. 
גם להוריו היה אסף חבר קרוב, בן אוהב, דואג ותומך, והרעיף על בני המשפחה אהבה אין-סופית. אסף גדל במשפחה מלוכדת מאוד שנהגה לבלות יחד בשעות הפנאי במסעדות, בטיולים, בארוחות סוף-שבוע מושקעות וגם סתם כך, בשיחות חולין ובצפייה בטלוויזיה. 
לאסף היו חברים רבים. חבריו הקרובים סיפרו שקינאו בו על יחסיו הקרובים ויוצאי הדופן עם הוריו ועם אחותו. בהיותו אדם בעל חדוות נתינה לסובבים אותו, נגע אסף בחייהם של רבים. אסף דיבר תמיד עם כולם בחביבות, ניסה לעניין אותם בספרים שאהב, במוזיקה טובה או במאכלים מעניינים. אנשים אהבו אותו בגלל היחס החם והכן שלו, והודות ליכולת הנתינה הבלתי מוגבלת שניחן בה. אסף היה אדם ישר וערכי מאוד, שאף לצדק וגילה התחשבות נדירה בזולת. 

במהלך חייו הקצרים הספיק אסף לעשות הרבה כל כך, שקשה לתאר לאן היה מגיע אילולא נגדעו חייו. את לימודיו החל בבית הספר היסודי על-שם יגאל אלון בחולון, המשיך בחטיבת ביניים "קרית גנים" בראשון לציון וסיימם בבית הספר התיכון "מקיף ה´.

הוא היה תלמיד מצטיין, ובגיל שבע-עשרה עבר את הבחינה הפסיכומטרית בציון 752, בלא שיזדקק לקורס הכנה. 
בשירותו הצבאי היה אסף תצפיתן לוחם והומלץ לקצונה. במהלך שירותו שימש כמ"כ בטירונות יחידה וכסמל צוות במוצב "חזקה".

לאחר שחרורו נסע אסף עם חבר ילדות, עידן בן-עמי, לטייל במזרח הרחוק. השניים טיילו ארבעה חודשים בהודו, בנפאל ובתאילנד, וצברו חוויות רבות. לאחר שחזר לארץ החל אסף ללמוד בטכניון, באחת המגמות היוקרתיות - הנדסת מחשבים ותוכנה. בסיום לימודיו השתלב בתפקיד מהנדס מחשבים בחברת "אורבוטק", והספיק לעבוד שם כשנה וחצי.
במסגרת תפקידו נסע פעמיים לקוריאה הדרומית ועמד בהצלחה בעבודה מול הלקוח.

אך בראש ובראשונה היה אסף איש ספר, אינטלקטואל אמיתי. האוסף הפרטי שלו כלל למעלה מאלף ספרים - כולם ספרים איכותיים של גדולי הסופרים בעולם, ובמגוון רחב מאוד של נושאים: סיפורת, שירה, מוזיקה, אמנות, פילוסופיה ועוד. כך, למשל, קרא את "יוליסס" של ג´יימס ג´ויס באנגלית, ספר שנחשב לאחד הקשים שנכתבו אי-פעם בשפה זו, אם לא הקשה ביותר. אחד מחלומותיו היה להקים בביתו הפרטי ספרייה גדולה. רק ביום שישי האחרון שלפני מותו קנה אסף שבעה ספרים ובהם - "דיפלומטיה" של הנרי קיסינג´ר, "שירים" של א.א. קאמינגס ו"המבנה של מהפכות מדעיות" של תומס ס. קון. איש אשכולות אמיתי היה אסף.

תחומים נוספים שבהם גילה אסף עניין מיוחד היו מוזיקה ובישול. בתחום הבישול היה יצירתי מאוד; הוא נעזר בספרי מתכונים, אך לקח את המתכונים למחוזות אחרים. טעמו באוכל היה משובח ואנין והוא אהב לפנק את משפחתו ואת חבריו במאכלים שהכין. בתחום המוזיקה צבר אוסף גדול מאוד של תקליטורים מכל הסגנונות שאהב - מוזיקה קלאסית (של שופן במיוחד), ג´ז, רוק ועוד. כמה עצוב שאת חייו הצעירים סיים לקול יריות של כיתת היורים בלוויה שלו.

דווקא אסף, איש הרוח, האיש ההומני והערכי, נקבר בחלקה צבאית בלוויה צבאית.
במילואים שירת אסף כמפקד תא מודיעין בגדוד יחמ"ם (יחידת מודיעין מטרות).
חייו של אסף נקטעו ביום ב´ בכסלו תשס"ח (12.11.2007) במהלך תרגיל פלוגתי שערך גדוד המילואים שלו ברמת הגולן.
 הנגמ"ש שבו נהג התהפך, ואסף נהרג. מחקירת התאונה עלה שיום קודם לתאונה נדרש אסף לשמש כנהג נגמ"ש עקב מחסור בנהגים.
 
אסף התריע בפני המ"פ שלו שהוא אינו מיומן בנהיגה בנגמ"ש ושהפעם האחרונה שבה נהג בנגמ"ש הייתה לפני תשע שנים, במסגרת קורס של ארבעה ימים שלמד בו.
למרות זאת לא שוחרר אסף מהמשימה והוא נדרש לנהוג בנגמ"ש בתוואי נהיגה קשה ביותר. תאונת האימונים נחקרה על ידי ועדת חקירה צבאית ועל ידי המשטרה הצבאית החוקרת.
הפרקליטות הצבאית הורתה על הגשת כתבי אישום נגד ארבעה ממפקדיו של אסף בגין גרימת מוות ברשלנות. עם התחושה שהמוות היה מיותר צריכה המשפחה להמשיך לחיות.

מאז אותו יום שבו נהרג אסף חשים ההורים שלא רק שחייו הצעירים והיפים נקטעו, אלא גם חייהם שלהם, ושהאבדה קשה מנשוא. לאסף, כמו לכל בחור צעיר, היו הרבה חלומות. בתחום המקצועי הוא שאף לעבוד בבניית מחשבים. בתחום האישי, כיוון שאהב ילדים, תכנן להקים משפחה. הוא רצה כמובן לנסוע למקומות מעניינים ובעיקר ללונדון ולניו יורק, למסעות של רכישת ספרים ולהופעות מוזיקליות של האמנים שאהב.

אך כל חלומותיו נגדעו באכזריות. אסף השאיר אחריו חלל ענק שלא ייסגר לעולם.
אסף היה בן עשרים ושמונה בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בראשון לציון.
הותיר הורים ואחות.

הספידו יוני קלפאוך, חבר: "אם לומר את האמת, אז כתיבה זה לא הצד החזק שלי ובכל זאת, ללא שום התלבטות מוקדמת, החלטתי לכתוב את המכתב הזה, למרות שאיני מכיר אתכם כלל וכלל. ומה שגרם לי לכתוב לכם את המכתב הזה הוא בן אדם אחד, בן אדם אחד ושמו אסף."את אסף הכרתי לזמן קצר ביותר וזה היה מתישהו השנה במילואים האחרונים שהיו לנו בצפון הארץ. אני איני משרת אתו באותה המחלקה אך מסיבות כאלה ואחרות סופחתי למחלקה שלו, מחלקה 5. את מחלקה 5 מרכיבים מספר לא קטן של חיילים וכולם ללא יוצא מן הכלל הם טובי הבנים שנמצאים וחיים בארץ הזאת. אך ללא ספק מבחינתי, לפחות, בלט בחור אחד, אסף."אינני מתכוון לכתוב נאום חוצב להבות ואינני מתכוון להשתמש בביטויים גבוהים.
רק אומר כך: אסף היה ועודנו אדם שחוץ ממראהו המרשים בעיני כול, הוא לב. לב אחד יפה וגדול שמקרין רוגע ואהבה לכל הסובבים אותו."

אסף הוא בחור חכם בצורה בלתי רגילה ובאותה מידה צנוע להפליא. איש של הקשבה והבנה וזה מה שגרם לי להעריך אותו כל כך בזמן הקצר מאוד שהיינו יחד."אז מה שנשאר לומר ובא מתוך הלב שלי הוא שאסף אמנם עזב, אך לא נעלם. מחזק את ידיכם."

כתב אליאל פרסבורגר: "את אסף פגשתי לראשונה במילואים בקו האחרון שעשינו בשמירה על גבול הצפון. כשראיתי אותו לראשונה נגלה אליי אדם נעים ומאופק עם עיניים חכמות וחיוך מבויש. ככל שעבר הזמן גיליתי אדם שופע טוב לב, רצון לעזור, נכון תמיד לתת כתף."אסף, כאשר באתי לבקר ולנחם בביתך הראו לי ספרים רבים בעלי נושאים שונים ומגוונים בהם התעניינת ובהם שלושה ספרים שקנית לפני המילואים ושקראת אותם בו זמנית כאשר הסימניות עדיין נמצאות במקום בו הפסקת. היה שם ספר של הנרי קיסינג´ר, ספר שירה, וספר עיון. אז התבהר לי עד כמה עולמך היה מלא ועשיר והתחדד לי עד כמה היית מורכב ורגיש עם עומק נדיר."חרותה בזיכרוני תמונה מהמילואים באותו קו, שכאשר חזרנו לבסיס והלכנו לישון לאחר מספר ימים של פעילות מאומצת ומעייפת בשמירה על גבול הצפון, אני מסתכל על החברים בחדר כשכולם ישנים ורק אתה עדיין ער, רוכן על אחד הספרים שהבאת אתך, מנסה לגמוע עוד מספר דפים לפני שתירדם."אסף, היית בעל תפיסה ריאלית גבוהה בשילוב של דברי הגות ושירה. יכולת ניתוח לצד רגישות נפלאה. ומעל כל זאת היית בן אדם. "ככל שעובר הזמן ואני שומע ומלקט עוד ועוד סיפורים עליך אני מבין עד כמה אדם גדול היית. הרי יכולת לבחור בכל כך הרבה תחומי עניין שונים. נגעת בעולמות מגוונים ואף מנוגדים. שילבת בין החומר והרוח. אך עם זאת היו לנגד עיניך תמיד האנשים סביבך. נכון תמיד לעזור, לשמוע, להתעניין, לעוץ עצה, וכל זאת בנועם ובחיוך עם תחושה כל כך טובה שנתת לסובבים אותך, וללא טיפת התנשאות או זלזול מצדך. "היום כשאני מחנך תלמידים, אני תמיד מדגיש בפניהם את החשיבות של האמירה של חז"ל: ´דרך ארץ קדמה לתורה´, ומסביר להם שלא משנה עד כמה האדם הוא גאון במוזיקה, במדע או כל דבר אחר, אם הוא לא יודע להיות בפני האנשים האחרים - בן אדם."ובשבילי אסף, מעל הכול תהווה דוגמה אישית של ´דרך ארץ´ של להיות במובן הכי טהור ואמיתי - אדם. "תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים." 


אסף נפטר ביום ב´ בכסלו תשס"ח, 12 בנובמבר 2007, בן 28 במותו.
נקבר בית העלמין הצבאי ראשון לציון .

יהי זכרו ברוך.

קטגוריות:

חזרה
אסף וקסמן ז"ל