אילן קורמן ז"ל
בן אידה ומשה נפל ביום כ"ח בשבט תשס"ז 16/02/2007
בן אידה ומשה. אילן נולד ביום כ"ג באדר א' תש"ו (24.2.1946) בפתח תקווה.
אילן גדל, למד והתחנך בעיר הולדתו. עם סיום לימודיו היסודיים החל ללמוד בתיכון "ברנר" בפתח תקווה ומשם עבר לתיכון "אנקורי" בתל אביב.
אילן התגייס לצה"ל בשנת 1964 ושירת בחטיבת "גולני". את שירותו סיים כקצין.
בשנת 1967 החל אילן את לימודיו בבית המדרש לחינוך גופני בוינגייט. בחודש יולי 1970 הוסמך כמורה בכיר לספורט ושב לצה"ל כקצין אימון גופני.
בשנת 1972 השתחרר מצה"ל בדרגת סרן.
בשנת 1968, בעת לימודיו, נישא אילן לאסתי, מורה במקצועה. לימים נולדו להם שלושה ילדים – רונן, מאיה ויונתן.
בשנת 1972, לאחר שחרורו מצה"ל, החל אילן לעבוד בשירות הביטחון הכללי.
לאחר ששימש כחניך אולפן נקלט לתפקיד רכז מיעוטים וכן שימש רכז נפה במגזר הערבי במרחב ירושלים, יהודה ושומרון.
בשנת 1979 הרחיב את השכלתו האקדמאית והשלים לימודי תואר ראשון בבית המדרש למורים לחינוך גופני על שם זינמן.
תחילת שנות השמונים שהה אילן ברומא בשליחות כקצין ביטחון של חברת התעופה "אל על".
בעודו מבצע את תפקידו בחו"ל פרצה מלחמת לבנון הראשונה (יוני 1982), שהחלה כמבצע שלום הגליל, והוא כתמיד – חדור מטרה ואומץ ללא כל היסוס או חשש התנדב לסייע ביחידה.
בסיום שליחותו בחו"ל ועם שובו לארץ שימש אילן בתפקיד רכז במרחב הצפון. אחריו התקדם בהתמדה לתפקידים ניהוליים במגזר הערבי.בשנת 1987, לאחר כשלוש שנים בהן ביצע תפקיד ניהולי, פנה אילן להסבה מקצועית והחל לעסוק בתחום החקירות. כעבור כמה שנים, במהלך שנת 1995 הוא הוסמך כבודק פוליגרף. בשנים הבאות אילן היה לאחד מעמודי התווך של ענף הפוליגרף בארץ. הוא גידל דורות של בודקי פוליגרף מיומנים ומקצועיים ועסק בניהול בדיקות מורכבות וחשובות מול כל קהילת המודיעין, בארץ ובחו"ל.
בשנת 1996 נמצא אילן ראוי לתואר "עובד מצטיין" עבור מסירות, התמדה והצטיינות בעבודה. משנת 2001 ועד פטירתו שימש אילן כבודק פוליגרף ואיש מטה במחלקת הפוליגרף האופרטיבי. הוא הוערך על ידי מנהליו כעובד מקצועי, משקיען, בעל רמה אישית גבוהה ומוטיבציה גבוהה ששימש דוגמה לכול. בעבודתו גילה נכונות רבה לעבודה בשעות לא שגרתיות ובסופי שבוע, גם בזמנו הפרטי. נועם הליכותיו ואישיותו הקורנת תרמו תרומה נכבדה לקידום אווירה נעימה ומקצועית לאורך כל תקופת שירותו.אילן נפל בעת מילוי תפקידו ביום כ"ח בשבט תשס"ז (16.2.2007). בן שישים ואחת בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין "סגולה" בפתח תקווה.
הניח אישה, שני בנים, בת ונכדים. שעתיים לפני מותו נולדה נכדתו והיא נקראה על שמו – מיקה אלונה.ראש אגף החקירות בשב"כ הספיד את אילן במילים מרגשות המעידות על אופיו המיוחד כאדם וחבר, על מקצועיותו הבלתי מעורערת ועל המורשת והזיכרונות שהשאיר עם נפילתו – "... הכרתי אותך לפני תשע-עשרה שנים... קיבלת אותי בחום ובחברות אמיתית ועזרת לי, כמו לעובדים אחרים בימיהם הראשונים... תמיד, כמו גם בתפקידך האחרון, התלהבת והלהבת אחרים, קשה היה לנו לעמוד בפני האנרגיות הבלתי נדלות שיצאו ממך... זכות גדולה הייתה לי לשרת לצידך... אילן - את כל חייך הבוגרים הקדשת להגנה על ביטחון המדינה. עשית זאת ברציפות לאורך יותר משלושים שנה, תמיד עם חיוך ורצון לתרום עוד ועוד... לנו אילן, אתה משאיר מורשת... שלאורה נמשיך ונחנך את עובדינו - לנתינה, להשקעה, למחויבות ובעיקר כפי שאתה נהגת – לאהבת בני אדם..."
אילן מונצח באתר ההנצחה הממלכתי לחללי קהילת המודיעין בגלילות, באתר האינטרנט של פתח תקווה ובבית יד לבנים העירוני.
במלאות שלושים יום לנפילתו של אילן פורסם קטע עיתונות שנכתב לזכרו על ידי חברו זאב קולר, הקטע מופיע באתר ההנצחה האינטרנטי של עיריית פתח תקווה.
יהי זכרו ברוך
אילן גדל, למד והתחנך בעיר הולדתו. עם סיום לימודיו היסודיים החל ללמוד בתיכון "ברנר" בפתח תקווה ומשם עבר לתיכון "אנקורי" בתל אביב.
אילן התגייס לצה"ל בשנת 1964 ושירת בחטיבת "גולני". את שירותו סיים כקצין.
בשנת 1967 החל אילן את לימודיו בבית המדרש לחינוך גופני בוינגייט. בחודש יולי 1970 הוסמך כמורה בכיר לספורט ושב לצה"ל כקצין אימון גופני.
בשנת 1972 השתחרר מצה"ל בדרגת סרן.
בשנת 1968, בעת לימודיו, נישא אילן לאסתי, מורה במקצועה. לימים נולדו להם שלושה ילדים – רונן, מאיה ויונתן.
בשנת 1972, לאחר שחרורו מצה"ל, החל אילן לעבוד בשירות הביטחון הכללי.
לאחר ששימש כחניך אולפן נקלט לתפקיד רכז מיעוטים וכן שימש רכז נפה במגזר הערבי במרחב ירושלים, יהודה ושומרון.
בשנת 1979 הרחיב את השכלתו האקדמאית והשלים לימודי תואר ראשון בבית המדרש למורים לחינוך גופני על שם זינמן.
תחילת שנות השמונים שהה אילן ברומא בשליחות כקצין ביטחון של חברת התעופה "אל על".
בעודו מבצע את תפקידו בחו"ל פרצה מלחמת לבנון הראשונה (יוני 1982), שהחלה כמבצע שלום הגליל, והוא כתמיד – חדור מטרה ואומץ ללא כל היסוס או חשש התנדב לסייע ביחידה.
בסיום שליחותו בחו"ל ועם שובו לארץ שימש אילן בתפקיד רכז במרחב הצפון. אחריו התקדם בהתמדה לתפקידים ניהוליים במגזר הערבי.בשנת 1987, לאחר כשלוש שנים בהן ביצע תפקיד ניהולי, פנה אילן להסבה מקצועית והחל לעסוק בתחום החקירות. כעבור כמה שנים, במהלך שנת 1995 הוא הוסמך כבודק פוליגרף. בשנים הבאות אילן היה לאחד מעמודי התווך של ענף הפוליגרף בארץ. הוא גידל דורות של בודקי פוליגרף מיומנים ומקצועיים ועסק בניהול בדיקות מורכבות וחשובות מול כל קהילת המודיעין, בארץ ובחו"ל.
בשנת 1996 נמצא אילן ראוי לתואר "עובד מצטיין" עבור מסירות, התמדה והצטיינות בעבודה. משנת 2001 ועד פטירתו שימש אילן כבודק פוליגרף ואיש מטה במחלקת הפוליגרף האופרטיבי. הוא הוערך על ידי מנהליו כעובד מקצועי, משקיען, בעל רמה אישית גבוהה ומוטיבציה גבוהה ששימש דוגמה לכול. בעבודתו גילה נכונות רבה לעבודה בשעות לא שגרתיות ובסופי שבוע, גם בזמנו הפרטי. נועם הליכותיו ואישיותו הקורנת תרמו תרומה נכבדה לקידום אווירה נעימה ומקצועית לאורך כל תקופת שירותו.אילן נפל בעת מילוי תפקידו ביום כ"ח בשבט תשס"ז (16.2.2007). בן שישים ואחת בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין "סגולה" בפתח תקווה.
הניח אישה, שני בנים, בת ונכדים. שעתיים לפני מותו נולדה נכדתו והיא נקראה על שמו – מיקה אלונה.ראש אגף החקירות בשב"כ הספיד את אילן במילים מרגשות המעידות על אופיו המיוחד כאדם וחבר, על מקצועיותו הבלתי מעורערת ועל המורשת והזיכרונות שהשאיר עם נפילתו – "... הכרתי אותך לפני תשע-עשרה שנים... קיבלת אותי בחום ובחברות אמיתית ועזרת לי, כמו לעובדים אחרים בימיהם הראשונים... תמיד, כמו גם בתפקידך האחרון, התלהבת והלהבת אחרים, קשה היה לנו לעמוד בפני האנרגיות הבלתי נדלות שיצאו ממך... זכות גדולה הייתה לי לשרת לצידך... אילן - את כל חייך הבוגרים הקדשת להגנה על ביטחון המדינה. עשית זאת ברציפות לאורך יותר משלושים שנה, תמיד עם חיוך ורצון לתרום עוד ועוד... לנו אילן, אתה משאיר מורשת... שלאורה נמשיך ונחנך את עובדינו - לנתינה, להשקעה, למחויבות ובעיקר כפי שאתה נהגת – לאהבת בני אדם..."
אילן מונצח באתר ההנצחה הממלכתי לחללי קהילת המודיעין בגלילות, באתר האינטרנט של פתח תקווה ובבית יד לבנים העירוני.
במלאות שלושים יום לנפילתו של אילן פורסם קטע עיתונות שנכתב לזכרו על ידי חברו זאב קולר, הקטע מופיע באתר ההנצחה האינטרנטי של עיריית פתח תקווה.
יהי זכרו ברוך