הדס חנה שוחט ז"ל
בת רבקה ושלמה נפלה ביום כ"ו בשבט תשפ"ב 28/01/2022
הדס חנה נולדה בכ"ה באלול תשמ"ה, 11.9.1985.
בתם של שלמה ורבקה לב, אחות תאומה, וילדה שלישית במשפחה ברוכת עשרה ילדים.
אשתו של אריה ואמם של יאיר, גלעד ותמר.הדס גדלה והתחנכה בישוב פדואל שבשומרון. בהמשך למדה בבי"ס יסודי בישוב אלקנה ולאחר מכן באולפנת להב"ה שבקדומים. כבר בשנות ילדותה הייתה פעלתנית, דעתנית וידעה לעמוד על שלה, ועם זאת, הייתה חברה טובה שידעה לתת יחס חם ואוהב לסובבים אותה. הדס היתה אחת מתוך 9 חברות קרובות בנות אותה שכבת גיל, קבוצה קטנה ומגובשת של חברות שגדלו בישוב פדואל וחוו יחד ילדות מופלאה.
הדס היתה חברה ב'בני עקיבא' כחניכה וגם כמדריכה. בסניף בני עקיבא בפדואל, בגיל 15 בהיותם מדריכים יחד, הכירה את אריה שוחט, לימים בעלה. השניים התחתנו כשהדס היתה בת 18 בלבד, הקימו יחד בית בישוב עלי זהב, שם נולדו 3 ילדיהם.
הדס הצליחה לתמרן בצורה מעוררת התפעלות בין הבית, העבודה וגידול הילדים. השכנים והחברים מספרים על אישה רבת חסד, שעושה הרבה ומדברת מעט. היא ידעה לזהות בלי הרבה דיבורים מי זקוק למנת אושר קטנה והיתה יודעת בהפתעה להגיע בזמן הנכון למקום הנכון. מגשי פירות, עוגיות, דברי מאפה כאלה ואחרים היו יוצאים תחת ידיה ומשמחים את מי שהיה זקוק. גם במשפחה הגרעינית היתה הדס משמעותית ודומיננטית. כך לדוגמא היתה מתכננת ומארגנת חופשות משפחתיות, שמחות ועוד. הדס תמיד מצאה זמן בין כל העיסוקים גם לפנק את סבא וסבתא, לשמח ולעזור לדודים, לאחים ולהורים.
אם זה בכתיבה, משחק, ארגון, היא שפעה רעיונות והיתה כתובת להתייעצות ועזרה של כולם, בכל הגילאים.הדס התגייסה למערכת הביטחון כבת שירות לאומי בשנת 2003. לאחר תום השירות הלאומי, המשיכה הדס לעבוד כאנליסטית במשך 18 שנים, עד לפטירתה בינואר 2022.
כבר בתפקידיה הראשונים, ועל אף גילה הצעיר ומורכבות העשייה, הדס היוותה מוקד ידע מקצועי וחברתי במחלקות בהן שירתה, מאפיינים שהמשיכו לתאר אותה במשך כל תקופת שירותה. לאור היכולות והידע שהפגינה, מנהליה הראשונים של הדס הפקידו בידיה תחומי עשייה שלרוב אינם ניתנים לעובדים צעירים.
במהלך השנים הדס היתה מעורבת בפעילויות רבות ומשמעותיות אשר תרמו לביטחון מדינת ישראל, פעילויות מורכבות אשר דרשו תחכום, יצירתיות, דבקות במשימה, מקצועיות ואמונה בצדקת הדרך, תכונות אלו ונוספות אפיינו מאד את הדס.
הדס היוותה מוקד חברתי בכל מחלקה בה שירתה ובמהלך השנים אספה סביבה קבוצת חברים קרובה. היא זכתה להערכת מנהליה וחבריה הרבים, זכתה למספר תעודות הערכה והצטיינות לאורך השנים והיתה מיועדת להתקדם לתפקידי ניהול.
בתעודת הצטיינות שהדס קיבלה ב- 2021 (ובנוסף לאלה שקיבלה גם ב- 2008 וב- 2016), צוין בין השאר כי: "הדס הינה עובדת אסרטיבית ודעתנית, בעלת יכולת ניתוח מרשימה, גזירת תובנות ומשמעויות מקצועיות, תכנון והמלצה על כיווני פעולה. להדס יכולת התמודדות עם ריבוי משימות במקביל ו"סגירת מעגל" בטווחי זמן קצרים. כמון כן, בעלת יכולת מרשימה לקדם ולהניע פעילות באופן אקטיבי תוך רתימת שותפים לעשייה.
הדס עובדת מקצועית וייחודית, מהווה דוגמה להשקעה ומסירות, אכפתית מאוד ותורמת רבות לאווירה הטובה בענף ובמחלקה. לאורך כל שנות פעילותה, תרמה רבות להצלחת מבצעים ערכיים."
בהספד שכתבה לזכרה ראש המחלקה בה שירתה הדס, נכתב בין השאר: "את חמה, אכפתית, דואגת, והדוגמה של כולנו לחברה אמיתית. עסקת בהתנדבות כל הזמן. כשמישהו סביבך היה בצרה, יצאת מגדרך לסייע, הרמת הפקות ענק של עזרה, תמיכה רגשית ומשלוחים של אוכל ומתנות. לא רצית כלום בתמורה כשהכל נראה שבא לך בקלות ובטבעיות, והצלחת לכרוך את כולם סביבך, עם הלב הענק שלך, הרגישות יוצאת הדופן לאחרים, החיוך והגישה החיובית. את חכמה, מוכשרת מאין כמותך, שאפתנית, ולא מבזבזת את הזמן על רחמים עצמיים, אז המשכת להגיע לעבודה ולתת מכוחך, להחזיק דסק משמעותי ביותר בצורה מעוררת השתאות, ליצור דברים חדשים בראייה ביקורתית והבעה דעתנית של עמדותייך. והמשכת בתהליך הקידום שלך למנהלת, שכל כך רצית והגיע לך".
במשך שנתיים התמודדה הדס באומץ עם מחלת הסרטן שהכריעה אותה לבסוף בגיל 36.
הדס נפלה בכ"ו בשבט תשפ"ב, 28 בינואר 2022.
במותה זכתה לקבר צבאי ולהכרה כמי שנפלה "בעת מילוי תפקידה".
הדס השאירה חותם בהליכותיה ועשייתה המקצועית והחברית והותירה לאחר מותה חלל גדול בלב משפחתה וחבריה הרבים.
יהי זכרה ברוך.