נתיב הוא שמו של ארגון שהוקם בשנת 1952 ופעל תחת משרד ראש הממשלה במטרה לשמר את הקשר של ישראל עם יהודי מזרח אירופה ככלל (הגוש המזרחי) ויהודי ברית המועצות בפרט, הנתונים מאחורי מסך הברזל*.
עד 1990 נחשב נתיב לגוף חשאי למחצה, אך לאחר נפילת ברית המועצות נעשתה פעילותו גלויה.

כאשר נוסד היה נתיב אחת הזרועות של קהילת המודיעין ישראל, לצד המוסד, שב"כ ואמ"ן. ראשי נתיב אף השתתפו מדי פעם בפעם בישיבות ועדת ראשי השירותים (ור"ש). עד ראשית שנות ה-90 אסרה הצנזורה הצבאית לפרסם בתקשורת את שמו של הארגון או את שמו של העומד בראשו.
 גם לאחר פירוק ברית המועצות, המשיך נתיב לפעול והיה אחראי במידה רבה לעלייה הגדולה ארצה בשנות ה-90. היום נתיב היא יחידה עצמאית במשרד ראש הממשלה, ויש לנציגיה נוכחות מצומצמת ברוסיה ובאחדות ממדינות חבר העמים.

סרטון אודות "נתיב", גוף חשאי שפעל בארצות הגוש המזרחי ובעיקר בברית המועצות, מתוך מטרה לסייע ליהודים שחיו בארצות אלה.

נתיב הוקם בשנות ה-50 כדי להחליף את המוסד לעלייה ב´, ארגון חשאי-מחתרתי, שפעל עוד לפני קום המדינה וארגן את ההעפלה הבלתי חוקית של יהודים לארץ ישראל. לאחר קום המדינה פעל המוסד לעלייה למען עליית יהודים ממדינות מזרח אירופה והמזרח התיכון. ב-1952 פורק המוסד לעלייה ב´, ובמקומו הוקם נתיב בראשות שאול אביגור. נתיב נוסד בהגדרה על מנת לנתב את העלייה לישראל של יהודים שחיו במצוקה במדינותיהם בשל מוצאם היהודי ולא הותר להם לעלות ארצה. עם הזמן, צומצמה אחריותו לטיפול ביהודי מזרח אירופה, והקשר עם יהודי מדינות ערב ומאוחר יותר עם יהודי אתיופיה והעלאתם לישראל, הופקד בידי המוסד.    

המשימה של נתיב הייתה ליצור קשר עם יהודי ברית המועצות, לעודד את זיקתם ליהדות, לציונות ולישראל, ולעורר אותם לפעילות תרבותית-יהודית. חשוב לציין כי ברוב המדינות בגוש הסובייטי נאסרה פעילות ציונית והיא נחשבה לעבֵרה על חוקי המדינה.

פעילותם של נציגי נתיב הייתה חשאית, כאשר שליחי נתיב פעלו במסווה של דיפלומטים בשגרירויות ישראל. לאחר 1967, אז נותקו הקשרים הדיפלומטיים בין ישראל לברית המועצות בעקבות מלחמת ששת הימים, נאלצו אנשי נתיב למצוא דרך אחרת להחדיר את אנשיהם. הדרך המקובלת הייתה שיגור "תיירים" לברית המועצות ממדינות מערביות, לשם ביצוע משימות שונות שהיו קשורות למאבק למען העלייה.
 
הקג"ב הסובייטי וארגוני המודיעין האחרים במדינות הקומוניסטיות התייחסו לאנשי נתיב כאל מרגלים לכל דבר, והם ראו בארגון גוף חתרני שמנסה לערער את השלטון הסובייטי. אחדים מאנשי נתיב אף גורשו מברית המועצות וממדינות הגוש המזרחי.

שנים אחדות לאחר הקמת נתיב, הוקמה תחתיו יחידת משנה ושמה "בר", שתפקידה היה לעורר את דעת הקהל בעולם המערבי למצבם של היהודים מאחורי מסך הברזל. במשימה זו שולבו אנשי שגרירויות ישראל במדינות המערב, ארגונים יהודיים, מנהיגי איגודים מקצועיים, אנשי רוח ופוליטיקאים.

כאשר הוקם המרכז למורשת המודיעין (המל"מ) ואתר ההנצחה הממלכתי לחללי קהילת המודיעין היה נתיב שותף בהקמתו. חלליו מונצחים באתר ההנצחה, וגמלאיו חברים במל"מ למרות שהארגון אינו נושא אופי חשאי עוד.

*"מסך הברזל" הוא מושג מטפורי המתאר את קו הגבול החדש שנוצר ביבשת אירופה, בין הגוש המזרחי, הנתון להשפעה קומוניסטית-טוטליטרית ובראשו ברית המועצות, ובין הגוש המערבי הנתון להשפעה דמוקרטית-קפיטליסטית ובראשו ארצות הברית. את המונח "מסך ברזל" טבע וינסטון צר´ציל, ראש ממשלת אנגליה, בשנת 1946.