יחידת הבקרה באמ"ן

תפקידה של יחידת הבקרה באמ"ן לדאוג לבקרה פנימית בקרב גופי המודיעין בישראל, זאת כדי לצמצם את הסבירות לכשלים בהערכות המודיעין.
תפקידה של יחידת הבקרה באמ"ן הוא לסייע לאמ"ן לצמצם את הסבירות לכשלים בהערכות המודיעין בנושאים בעלי חשיבות אסטרטגית למדינת ישראל (לדוגמה, התרעה מפני מלחמה, מעשי איבה ופעולות טרור; התרעה מפני פיתוח נשק בלתי קונבנציונלי בידי מדינות עוינות; ולהבדיל – זיהוי הזדמנויות לשלום עם מדינות אויב).

היחידה הוקמה בשנות ה-70, בעקבות לקחי מלחמת יום כיפור, שהצביעו על כך שאחדים מן הגורמים לכישלון ההתרעה מפני המלחמה נבעו מהיעדר בקרה פנימית, ומכך שלא ניתן מקום לפלורליזם מחשבתי: כלומר, שיטות העבודה לא נתנו מקום לריבוי דעות בקרב הגורמים השונים באמ"ן. מתוך כך התחדד הצורך לאפשר לחוקרים לבטא עמדות ופרשנויות למידע ולאירועים, גם אם אלה שונות משל מפקדיהם, ומבלי שיחששו לעשות זאת.

לקחים אלו הובילו לנקיטת כמה צעדים בהם ניתן למנות את חיזוק מחלקות המודיעין הפנימיות של הפיקודים (צפון, דרום, מרכז), שתפקידן להיות משקל נגד להערכת המודיעין של יחידת המחקר באמ"ן בתחום הצבאי; וכן את חיזוק גופי המחקר המדיני מחוץ לצה"ל (מוסד, שב"כ, משרד החוץ), שהם משקל נגד להערכת יחידת המחקר באמ"ן בתחום המדיני. 

יחידת הבקרה הוקמה כחלק ממכלול צעדים זה. תפקידה לאתגר את הערכות המודיעין בצה"ל (אמ"ן, הפיקודים וזרועות הביטחון) ולבחון הערכות מהותיות של "המוסד", השב"כ ומשרד החוץ בעיקר בעבור צרכני אמ"ן. ההשוואה בין ההערכות המגוונות של גופי המחקר השונים בקהילת המודיעין נועדה להעלות את ההבדלים ביניהן בעבור צרכני המודיעין וכדי לעורר דיון פורה ביחידות המחקר. 

תהליך הבקרה כולל בחינת השאלות האלה: האם הובאו בחשבון בהערכת המודיעין כל הידיעות הרלוונטיות? האם קיים היגיון פנימי במסמך ההערכה? האם הדיווחים המופיעים במסמך עקביים? האם הערכת המודיעין מובנית והאם היה אפשר להגיע מאותו מסד של ידיעות למסקנות אחרות? האם הערכת המודיעין רלוונטית לצורכי המודיעין?  

היחידה מבצעת בקרה בזמן אמת, בתוך כדי התרחשות האירועים, וכמו כן מבצעת ביקורת על הערכות מודיעין ועל תוצאותיהן בעבר. כך למשל, מדי שנה בשנה, בפתיחת הערכת המודיעין השנתית, מציגה היחידה ביקורת על הערכת המודיעין שניתנה אשתקד ועל הערכות המודיעין שהעלה אמ"ן במהלך השנה מתוך הצבעה על הפער בין ההערכות להתפתחויות במציאות. תפקיד חשוב אחר של יחידת הבקרה הוא להיות משקל נגד להערכת המודיעין הרווחת, לערער עליה ולאתגר את הקונצנזוס המחקרי. עליה להדגיש כיווני פעולה אפשריים שלא זכו לתשומת לב ראויה, ליזום שיח מחקרי בנושאים אשר התעלמו מהם ולייעץ לראש אמ"ן בנושאים מגוונים שעניינם מניעת כשלים בתחום הערכות המודיעין והתהליכים הקשורים בהן. בתוך כך על יחידת הבקרה למנוע תוצאות שליליות של חשיבה קבוצתית, כגון "יישור קו" עם הדעות של הקצינים הבכירים באמ"ן, כלומר, עליה לעודד את החוקרים בדרגים הנמוכים ליצירתיות מחשבתית ולדעות עצמאיות, להיות להם אוזן קשבת ולסייע להם להביע את דעתם לפני ראשי המערכת.    

אחת משיטות הפעולה של הבקרה היא "איפכא מסתברא" (בארמית – ההפך הוא הנכון). זהו כלי בקרה אשר תכליתו לאתגר את הערכות המחקר באמצעות יצירה מלאכותית של הערכה נגדית. מדובר בתרגיל מחשבתי, ובו ראש מחלקת בקרה קובע מראש עמדה המנוגדת לעמדת חוקרי המודיעין. על חוקרי המודיעין לערער על התזה ההפוכה, ואם אין הם מצליחים לעשות זאת באופן מלא, הרי שיש לבחון מחדש עד כמה הערכת המודיעין המקורית מוצקה.  
 מבחינה ארגונית חשוב לציין את מעמדה העצמאי והבלתי תלוי של יחידת הבקרה. בשנות ה-80 הוצאה הבקרה מיחידת המחקר והפכה ליחידה עצמאית בפיקודו הישיר של ראש אמ"ן. בשנת 1996 הורחב חופש הפעולה של יחידת הבקרה והתאפשר לה להפיץ בעצמה את מסמכיה לדרג הצבאי העליון ולדרג המדיני: לשר הביטחון, לראש הממשלה ולראש ועדת חוץ וביטחון של הכנסת (עוד בנושא תוכלו לקרוא בפריט הקמ"ן של המדינה). ככל הידוע מחלקת הבקרה של אמ"ן היא היחידה מסוגה בעולם הנהנית מחופש ביטוי כזה. 
 הצלחת הבקרה תלויה במידה רבה באיכותם של המשרתים ביחידה, ובעיקר ביכולתם לחשוב מחוץ לקופסה, כמו כן היא תלויה בפתיחותם של ראש אמ"ן וראש חטיבת המחקר לביקורת.