אביב נעורים

במבצע זה, שהתקיים בשנת 1973, יזמה מדינת ישראל פגיעה ממוקדת בראשי מנהיגי הפת"ח בבתיהם.
1973

רקע

שנת 1972 הייתה אחת מנקודות השיא בטרור הפלסטיני נגד ישראל. רצף של פיגועים התרחש בתוך הארץ ומחוץ לה. בתחילת שנות השבעים הוקדש מאמץ מיוחד מצד ארגוני הטרור לפגיעה ביעדים ישראליים ויהודיים בחו"ל. שניים מן הפיגועים הבולטים באותה שנה היו חטיפת מטוס סבנה, וטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן. ארגון "ספטמבר השחור", שהיה הזרוע המבצעית של הפת"ח, היה מעורב במרבית הפיגועים.  

כדי להתמודד עם הטרור הגואה בחרה מדינת ישראל ליזום פגיעה ממוקדת בראשי ארגוני הטרור. לפגיעה כזו יש יתרונות רבים – הרתעה, מניעה ושיבוש של פיגועים מתוכננים ופגיעה בהנהגה המבצעית של ארגוני הטרור.

עם זאת, סיכול ממוקד הוא יעד קשה לביצוע, בעיקר בכל הקשור להיבט המודיעיני. יש לאתר את מנהיגי הארגונים ולספק מידע מדויק ועדכני לכוחות המבצעיים, שנמצאים במדינת אויב. כל  גופי קהילת המודיעין וצה"ל נרתמו למשימה מורכבת זו.

מידע ראשוני על מיקומם של שלושה

 בראשית 1973 הצטבר מידע מודיעיני ראשוני על מקום מושבם של שלושה ראשי פת"ח שהוכרזו כ"יעדים" מתאימים למבצע סיכול, בגלל מעמדם ובגלל מעורבותם בפעילות טרור: יוסף אל-נג´אר, קצין המבצעים של ארגון "ספטמבר השחור" וראש המחלקה המבצעית של פת"ח; כמאל נאצר, ראש המחלקה המדינית של הפת"ח ויד ימינו של יאסר ערפאת (שעמד בראש הפת"ח והיה ממונה מתוקף תפקידו זה על פעולות "ספטמבר השחור"); וכמאל ע´דואן, האחראי על הפעלת חוליות מפגעים בישראל ובשטחי יהודה, שומרון וחבל עזה.  

השלושה הסתתרו בתוך שכונת מגורים בבֵּירות, בירת לבנון, שם היו ממוקמות באותה עת המפקדות של רוב ארגוני הטרור, ובפועל ארגונים אלו שלטו בחלקים ניכרים מהעיר.

היערכות למבצע ואיסוף מודיעין

הרמטכ"ל דוד אלעזר (דדו) הטיל על סיירת מטכ"ל לגבש תכנית פעולה למבצע. כאשר קיבלה לידיה הסיירת את תיק המודיעין של המבצע, הבינו הלוחמים כי אין בידיהם פרטים מספיקים. כל גופי המודיעין  ובראשם ´המוסד´ נרתמו למשימה, ובעבודה משותפת וקדחתנית התגבשה בתוך כמה שבועות תמונה מודיעינית-מבצעית מפורטת.
 
בתחום הקרקע (תנאי השטח): נאספו פרטים רבים על מיקום דירותיהם של ה"יעדים" ועל המבנה הפנימי של הדירות. כמו כן נאספו נתונים על דרכי גישה לשכונת המגורים שבה הסתתרו השלושה, על דרכי מילוט מן השכונה, על ציר הנסיעה שבו יגיעו הכוחות, על הציר שיחזרו בו ועוד.

בתחום האויב(מידע על המבוקשים עצמם): נעשה מאמץ ניכר להגיע לזיהוי חזותי של המבוקשים. נאסף מידע רב על שגרת יומם, על משפחותיהם ועל דיירים אחרים ששכנו בבניינים שבהם הסתתרו. נאסף מידע גם על המאבטחים שלהם, על נשקם, על רכביהם ועוד.

אביב נעורים תרשים המבנה

מהלך המבצע

על סמך המידע המודיעיני החל להתגבש רעיון מִבְצָעִי אשר חייב תקיפה של שלוש הדירות בד בבד. כלומר, על המְבַצְּעִים היה לבחור בשיטה מבצעית שתבטיח שיגיעו עד לדירות עצמן בהפתעה גמורה, ועליהם להימנע ממכשולים אפשריים בדרך אליהן. המשימה הייתה מורכבת למדי, בהתחשב בכך שהדרך בה היו צריכים להגיע הלוחמים הייתה לא פשוטה כלל. היה עליהם להגיע ללבנון בסירות דרך הים, לנחות בחוף ולעבור לכלי רכב. אז הם היו צריכים לנסוע בתוך בֵּירות ולהתגנב אל תוך הבניינים.

לצורך כך נֶהֱגָה הרעיון כי לוחמי הסיירת יתחפשו לחבורת זוגות צעירים הנמצאים בדרכם לבילוי, ואף נקבע שכמה מן הלוחמים יגיעו מחופשים לבחורות צעירות (ואכן ביום למחרת התקיפה התפרסמה ידיעה בתקשורת הלבנונית ולפיה השתתפו במבצע גם נשים). עוד נקבע שהלוחמים המחופשים יישאו נשק מוסתר בהתאם להופעתם החיצונית ולבגדים שאותם ילבשו.

המבצע תואם עם "המוסד", והוחלט כי אנשיו ששהו באותה עת בבֵּירות ימתינו ללוחמים בחוף בכלי רכב מתאימים וייקחו אותם אל היעד.


 

סיום המבצע

ב-9 לאפריל 1973, הגיעו הלוחמים לשכונה. הם התגנבו לדירות, וחיסלו  את מנהיגי הפת"ח בבתיהם. זו הייתה פעולה נקיה ומדויקת -  לא היו נפגעים בקרב כוחותינו (מלבד פצוע אחד קל) ולא נפגעו אזרחים לבנונים חפים מפשע.


בדירות המחבלים נתפסו מסמכים רבים וחומר מודיעיני יקר ערך. מסמכים אלו סייעו לחשיפתן של רשתות מחבלים ולסיכולם של פיגועים רבים. חיסול המנהיגים פגע ביכולת המבצעית של ארגוני הטרור, וכושר ההרתעה של מדינת ישראל השתפר עד מאוד. ואמנם מאפריל ועד אוקטובר 1973 (פתיחת מלחמת יום כיפור) כמעט ולא בוצעו פיגועים כנגד גורמים ישראליים ויהודיים בארץ ובחו"ל.


במהלך מבצע "אביב נעורים" פעלו גם כוחות הצנחנים ושייטת 13 ותקפו יעדים אחרים.

דו״ח מבצע אביב נעורים