מבעד לצוהר

התקופה שבין מלחמת ההתשה למלחמת יום הכיפורים הייתה דחוסה באירועים מודיעיניים - מהכרזתו של סאדאת על "שנת ההכרעה", דרך תרגיל המפקדות המצרי ועד ריכוז הכוחות בצבאות מצרים וסוריה במאי 1973 * אחרי כל אלה עקבה בדריכות חוליית המערך במחלקת המודיעין הפיקודית מתוך חדר קטן, מאחורי דלת פלדה כבדה ובה צוהר * ראובן שמעיה, שהיה אז קצין מערך בפיקוד הדרום, מספר על החודשים הדרמטיים.
1971
ביולי 1971 הכריז נשיא מצרים, אנואר סאדאת, על שנה זו כ"שנת ההכרעה". במהלך דצמבר 1971 החל צבא מצרים בתרגיל מפקדות גדול ("תחריר"), שבמהלכו תרגל את תוכנית המלחמה שלו למתקפה רבתי בגזרת התעלה. אנחנו בחוליית המערך במחלקת המודיעין הפיקודית עקבנו בדריכות אחר הפעילות בצבא מצרים מתוך חשש שאכן תיושם שנת ההכרעה שהוכרזה. אך משלא אירע דבר מלבד תרגיל, נתפס סאדאת על ידי כולם כמנהיג חלש ובלתי נחוש דיו המצהיר הצהרות ללא כיסוי ממשי. "נמר של נייר".

כיסוי התרגיל על ידי מקורות האיסוף היה מצוין. ניתוח התרגיל על כל שלביו סיפק תמונה מפורטת על תורת הלחימה של הצבא המצרי - מהלכי הכינוס, ההיערכות, הלחימה והמתקפה הצפויים - ועל סוגיית צליחת התעלה ופריצת הסוללה על הגדה המזרחית של התעלה. עבור אימוני הצליחה בנה הצבא המצרי מתקן ייעודי המדמה את התעלה עם הסוללה, ושם למדנו לראשונה על השימוש בסילוני מים לפריצת מעברים בסוללה ולהנעת הכוחות הצולחים בגזרות הצליחה הידועות.

ביולי 1972 גירש סאדאת את מרבית המומחים והיועצים הסובייטיים ממצרים. עובדה זו הגדילה את השאננות בישראל בשל התפיסה שללא תמיכה והגנה מצד ברית המועצות לא תעז מצרים לצאת למלחמה נגד ישראל. עם זאת נמשכה הזרמת נשק סובייטי לצבא המצרי.
 בדצמבר 1972 ביצע הצבא המצרי תרגיל מפקדות גדול נוסף, אך גם הפעם לא ניצל את ריכוז הכוחות לתרגיל לביצוע המתקפה שבסופו של דבר הגיעה באוקטובר 1973.

במאי 1973 התקיים תרגיל מפקדות וריכוז כוחות בצבאות מצרים וסוריה שהפעם הביא לגיוס מילואים בישראל (כוננות "כחול לבן"), ובשל כך כפי הנראה החליטו המצרים והסורים לדחות את מועד הפתיחה במלחמה.

כיום ידוע שכך הוכנה ההפתעה האסטרטגית של סאדאת למתקפה המתואמת במלחמת יום הכיפורים. עבודת המודיעין ליוותה את כל השלבים, אבל ההחלטה האומללה של קברניטי המדינה הכריעה את הכף.

חוליית המערך במחלקת המודיעין הפיקודית

דלת פלדה כבדה הנעולה בקביעות מבפנים סגרה על צוות "המחלקה הסגורה" - חוליית המערך בפיקוד הדרום - והקשר שלה עם העולם החיצון נעשה מטעמי ביטחון באמצעות צוהר קטן. כניסה לקודש הקודשים הותרה רק לצוות החוליה, לקמ"ן, לסגנו, לרמ"ד ותו לא. צלצול בפעמון הדלת הקפיץ אל הצוהר את ראשו של התורן לראות מי צלצל ומה רצונו. לרוב הייתה זו הצפ"טית התורנית שהביאה את "הנרות" - הלוקשים הארוכים שעליהם הודפסו הידיעות המודיעיניות המסווגות בתיק נעול - כמה פעמים ביום מחדר הטלפרינטר (הט"פ) המרוחק. התיק נכנס דרך החלון, וזה נסגר מיד ללא מתן שהות לשיחת חולין ר"ל.

לעתים רחוקות נכנס הקמ"ן, לרוב לאחר חצות לבדוק אם אנו עומדים בהוראת האלוף שלא לעבוד אחרי חצות, הוראה שקשה היה לעמוד בה בשל עומס המשימות.

עבודת המודיעין התבצעה למעשה סביב השעון - 24 שעות ביממה. יום עבודה רגיל ושגרתי של קצין המערך התחיל בשעה 8:00 והסתיים לאחר חצות. בכל יום הגיעו כמויות עצומות של "נרות" - בממוצע כ-1,000 ידיעות ביום, ובתקופות מתיחות והעלאת כוננות בצבא המצרי או בתקופות אימונים ותרגילים גדולים מספר הידיעות הוכפל ואף שולש.

מקורות החומר

הידיעות ("הנרות") היו מגיעות מודפסות דרך חדר הט"פ, שם שירתו חיילות (צפ"טיות) בעלות סיווג ביטחוני גבוה. הידיעות ברובן המכריע הגיעו ממקורות האזנה (קומינט, אלינט וסיגינט) ובחלקן הקטן ממקורות חזותיים (גיחות תצ"א), ממקורות אנושיים (יומינט) מיחידות האיסוף השונות, ידיעות מתצפיות מודיעין בקו התעלה וכן ממקורות גלויים באמצעות יחידת חצב.

המקורות האיסופיים לגיבוש תמונת מצב על האויב המצרי היו מעולים. אומנם היו פערים חלקיים ומסוימים בכיסוי, אך המידע הבסיסי שנאסף במשך שנים בפיקוד ובמטכ"ל יצר תמונה מדויקת על היערכות הצבא, פעילותו, דרגות הכוננות שלו, אימוניו ותורת הלחימה שלו שהייתה מבוססת בעיקרה על דוקטרינה סובייטית שהותאמה לגזרת הלחימה.

נוסף על החומר המודיעיני הגולמי התקבל חומר מודיעיני מעובד מכל גופי המחקר המודיעיני שעמם היו קשרי עבודה הדדיים ובעיקר קציני ענף 6 באמ"ן מחקר, מודיעין אוגדה 252 ברפידים, למד"ן אוויר ומספן מודיעין ים במטכ"ל, מפקדת יחידה 8200 ובסיסי ההאזנה במרחב פיקוד הדרום.

למחלקת המודיעין הפיקודית היה קשר ישיר עם חוליית הפענוח והשטח - בעיקר לאחר גיחות צילום בגזרת התעלה שממצאיהן שימשו לאימות או להזמת נתוני היערכות ומיקום מפקדות שהתקבלו ממקורות אחרים - ובהתאם לצורך עם מדור פעילות וחוליית ירדן.
 

סדר היום ותהליך העבודה

עם בוקר הגעתי למשרד, שם המתין לי תיק החומר ובו הידיעות שהצטברו במשך הלילה, שעליהן עבר תורן הלילה - קצין או מש"ק בכיר. תפקידו של אותו תורן היה לקרוא את החומר, ואם איתר ידיעה התרעתית או חשובה נדרש לעדכן את הקמ"ן בלילה ולפעול לפי הוראותיו. קריאת הידיעות החשובות בבוקר ועיבודן המיידי נמשכו כשעה, ולאחר מכן נקראו הידיעות בהתאם להזרמתן במשך היום.

כל ידיעה נקראה בתשומת לב כדי לזהות את המקור ואת הדוברים בה, להבין את מהותה ואת משמעותה ולהבחין אם היא ידיעה ראשונה, חדשה ומחדשת. נעשה גם מאמץ להבין את השלכותיה על ידיעות קודמות בתחום העניין: האם היא מאמתת או סותרת מידע קודם בנושאים של התרעה, כוננות, שינויי היערכות, אימונים ותרגילים, בחתך יחידות וברמות הפיקוד השונות - מטכ"ל, חילות, פיקודים, ארמיות, דיוויזיות, חטיבות וגדודים ובחתך גזרות ומרחבים, מפקדים וקצינים.

תוכנה העיקרי של הידיעה ומשמעויותיה נכתבו על הנר כדי להנחות את יתר אנשי החוליה לגבי המשך הטיפול בה וגם להסב את תשומת לבו של הקמ"ן לערכה המודיעיני. ידיעות התרעתיות או בעלות חשיבות מהותית דחופה דווחו כמובן מיידית לקמ"ן.

מתוך כלל הידיעות מוינו הידיעות המהותיות שדרשו טיפול נוסף - לצורכי תיוק והעלאה על מפת המודיעין שעליה נוהלה תמונת ההיערכות של הצבא המצרי בגזרת התעלה, במרחב קהיר ובמרחב הים האדום (ים סוף) וכן במרחב אלכסנדריה ומערבה. נוסף על כך מוין החומר המשמעותי לעיון הקמ"ן, לעיון האלוף, לסיכום המודיעין השבועי ולתיק תרגיל שעיבודו נעשה בסיום התרגיל, ואשר היה המקור העיקרי להבנת הפעלתו המבצעית של הצבא המצרי ברמות השונות - מרמת המטכ"ל ועד לרמת הגדוד. חוליית המערך הייתה גם אחראית לעדכון מפת המודיעין בחמ"ל פיקוד הדרום. ידיעות אחרות שלא הוסיפו לתמונת המודיעין או שהיו לא רלוונטיות הושלכו לפח (לגריסה).

לאחר העיון בחומר והטיפול המיידי בו הועבר החומר הרלוונטי לעיון הקמ"ן, וזה היה מעיין בו בקפידה במשך כשעה ובמקביל דן בהערכת המשמעויות של הידיעות החשובות עם קציני המדור הצבאי באמ"ן מחקר. לאחר מכן הייתי נקרא למשרדו כדי לגבש הערות הנוגעות להבנת הנקרא של החומר, להערכתו המודיעינית ולהנחיות מיוחדות במקרה הצורך.

אחת לשבוע נערך פורום ראשי החוליות והמדורים של מחלקת המודיעין אצל קמ"ן הפיקוד לדיווח רוחבי, לעדכון הדדי ולליבון סוגיות שונות שעלו במהלך השבוע. אחת הסוגיות החיוניות שנדונה לעתים תכופות הייתה עדכונם של עזרי נתוני השטח החיוניים, כמו פוטוסטטים ומפות אורטופוטו עדכניות של גזרת התעלה, שנמשך זמן רב.

אחת לכמה שבועות ירדתי לסיורי קו במעוזים בתעלה, שלעתים שילבתי בהם הרצאות עדכון על הצבא המצרי ועל התעצמותו הצבאית ביחידות הקו, בעיקר לפני ירידתן לקו. הרצאות כאלה נתתי גם במסגרת קורסים שונים של הצבא ובבסיסי האזנה מרחביים.

בימי חמישי כתבתי סיכום מודיעין של אירועי השבוע האחרון וצפי לאירועים קרובים בחתך צבאי וגם בחתך מדיני (שבדרך כלל נלקח מסיכום המודיעין המדיני של מחלקת מחקר). הסיכום הופץ לגופי מטה בפיקוד ולגופי מודיעין ביחידות כפופות ונשלח גם לאמ"ן מחקר וליחידות האיסוף במרחב הפיקוד.

כוננות וסימנים מעידים למלחמה

אחת המשימות הראשונות החשובות שביצענו בחוליית המערך הייתה ריכוז כל החומר הנוגע לכוננות כדי לכתוב את הסקירה החשובה על הכוננות בצבא המצרי, שתואמה עם המדור הצבאי בענף 6 במחלקת המחקר. בסקירה סוכמו כל מאפייני הכוננות הצבאית המצרית ברמותיה השונות ומה הפעולות הננקטות בצבא המצרי בכל דרגת כוננות.

צי"ח חשוב נוסף נגע למעקב אחר תנועת קצינים בכירים בביקוריהם באזורי שוליים, בעיקר במרחב חוף הים האדום, ולבחינת האפשרות לחטיפתם כדי לספק עילה ו"בשר" לפתיחת משא ומתן להחלפת טייסינו השבויים במצרים.

במקביל חקרנו וריכזנו את מערכת הסימנים המעידים למלחמה שצבא מצרים אמור לבצע אם בכוונתו לפתוח במלחמה נגד ישראל, ואשר למעשה קיומם מדליק או אמור היה להדליק את האור האדום להתרעה על מלחמה. בתיק הסימנים המעידים למלחמה רוכזו כל הדיווחים והידיעות על הפעילויות המעידות על כך שמצרים והצבא המצרי מכינים את הקרקע למלחמה. המעקב התבצע בכל התחומים: בראש ובראשונה הכוננות בזרועות השונות - יבשה, הגנה אווירית, אוויר וים, פעילות חריגה ביחידות בקו התעלה, שינויי היערכות חריגים בסוללות חת"מ ונ"מ, פעילות אימונים חריגה עם דגש על אימוני צליחה ופריצת סוללות עפר באמצעות זרנוקי מים, הכנות קרקעיות לצליחה, המומחים הסובייטיים במצרים, ביקורי קצינים בקו ועוד.

את תפקידי כקצין מערך פיקודי סיימתי בסוף יולי 1973. עקב תאונת דרכים נוטרלתי מיכולת תפקוד עד תחילת אוקטובר 1973. המלחמה פרצה בהפתעה הידועה בעקבות מחדל יום הכיפורים. כמה ימים לאחר פרוץ המלחמה חזרתי לחפ"ק הפיקודי באום חשיבה כדי לתגבר את שולחן קציני המערך במילואים, שכן מחליפי סגן סימנטוב בנימין - הקצין היחיד שהעלה את הערכתו כי קיימת סבירות למלחמה, אך זו לא נתקבלה - הורחק על ידי הקמ"ן מתפקידו.

בימים שבהם שהיתי בחמ"ל המודיעין זרם חומר מודיעיני רב, ובחלקו הגדול היה איכותי ומדויק וכלל דו"חות מצב. החומר נקרא באופן שוטף עם הגעתו, וניתן היה לגבש באמצעותו תמונת מצב אויב ברמה הפיקודית. הקמ"ן ועזרי המודיעין בחמ"ל הפיקוד עודכנו ברציפות ומיידית.

ב-18 באוקטובר 1973 נהרג אחי הצעיר, ששירת כסגן קצין קשר בחטיבה 460, בהפגזת קטיושות קטלנית ב"חצר" בעת מעבר החטיבה לגדה המערבית של התעלה. וכבן למשפחה שכולה ששכלה את בנה הראשון בשלהי מלחמת העצמאות, הסתיים באחת תפקידי כקצין מערך בפיקוד הדרום.



** הכותב הוא ראובן שמעיה, אל"מ (מיל´), ראש חוליית מערך במחלקת המודיעין בפיקוד הדרום בתקופה שקדמה למלחמה **