עוד בשלהי 1959 החלו שליחים מצריים לגייס באירופה מאות מדענים ומומחים גרמנים שעסקו במחקר ובבנייה של טילים ומטוסים. חלקם הגדול היה מדענים שעבדו במכוני המחקר ובשדות הניסוי של גרמניה הנאצית.
מצרים הקימה בעזרתם שלושה מפעלים חשאיים על אדמתה. בראשית 1961 החלו הגרמנים לבנות את הטילים המצריים בסיוע מאות מהנדסים וטכנאים מקומיים.

מידע על פעילות המדענים הגרמנים במצרים נאסף על ידי סוכן המוסד במצרים, וולפגאנג לוץ. בין השאר הצליח להשיג את רשימת המומחים הגרמנים שהועסקו על ידי המצרים והעבירה למפעיליו.
בשלהי 1962 שלח מעטפות נפץ לאותם מהנדסים וגרם לפציעתם של כמה מהם. אחד המדענים הגרמנים במצרים נעלם.
החל "מבצע דמוקלס" שנועד לסכל את פעילות המדענים.



יולי 1962: גמאל עבד אל-נאצר, נשיא מצרים (במרכז), עם מדענים גרמניים וגנרלים מצריים. המדענים הגרמניים הבכירים סייעו למצרים בפיתוח חיל האוויר וטילים. ברקע נראים אחד הטילים ומתקן לטילים.

שניים מהמדענים הגרמניים שסייעו למצרים בפיתוח חיל האוויר וטילים לאחר התבוסה לישראל במבצע קדש ב-1956.


פרופ´ וילי מסרשמידט, מדען, מהנדס ומומחה למטוסים, גוייס ע"י המצרים בנובמבר 1959 במטרה לסייע בתיכנון ובפיתוח של תעשיית מטוסי קרב מצרית. על שמו נקרא מטוס הקרב הגרמני ממלחמת העולם השנייה, ה"מסרשמידט".



פרופ´ פאול גרקה, מדען טילים גרמני, שגוייס ע"י מצרים לפיתוח טילים והקמת מתקני טילים.