אורי אילן

אורי אילן היה לוחם צה"ל שהתאבד בשבי הסורי. בפתק שהותיר בבגדיו והתגלה בבדיקת גופתו, הוא כתב "לא בגדתי, התאבדתי", כדי שלא להסגיר סוד צבאי.
1955
אורי אילן, בן קיבוץ גן שמואל, היה לוחם שנפל בשבי הסורי בדצמבר 54´. אורי ויתר חברי החוליה שלו, שנשלחו למשימה מודיעינית מעבר לגבול הסורי, נחקרו ועונו קשות. אורי התאבד בשבי. כשהוחזרה גופתו ארצה, נמצאו בבגדיו 9 פתקים שכתב וניקב. מעשהו של אורי הפך לאחד ממיתוסי הגבורה המלווים את צה"ל עד היום.

ברגעיו האחרונים בתוך תאו האפל עשה אורי נקבים בקיסם-עץ בתוך דף הספר "נקמת אבות;" בין שאר המלים שהצטרפו מן האותיות שניקב היו המלים: "לא בגדתי".
חבריו ומפקדיו ציינוהו כידיד מסור ונאמן עד אין-גבול, בר-דעת ונועז, תמיד בין מתנדבים, ראשון לכל תפקיד קשה ומסוכן וכן אחראי ומסור לו.

על קברו אמר הרמטכ"ל דאז, רב-אלוף משה דיין, בין השאר: "החייל בן הי"ט, אורי אילן, נשא על גופו הצעיר ובכח-רצונו הנחוש את משימת-הביטחון של עמו, עד אשר הגיע לגבול-יכולתו ואז גבר רצונו על גופו.
אורי בא עד קצה-דרכו. על גווייתו הקרה, החוזרת למולדת, הייתה צמודה פתקה ובה זעקתו האחרונה: לא בגדתי! דגל הצבא מורכן לפניך - החייל העברי, אורי אילן".

הפעולה שהסתבכה

ב-8 בדצמבר 1954 הצטרף לפעולה (מבצע "צרצר") של החזרת מתקן ציתות לקו טלפון בשטח סוריה, סמוך לתל פאחר, לא הרחק מקיבוץ דן.
אילן, איש חטיבת גולני, ביחד עם סגן מאיר מוזס (מפקד סיירת גולני) הצטרפו לחוליה ובה שלושה צנחנים – סמל מאיר יעקבי (מפקד החוליה), רב"ט יעקב (ג´קי) לינד וטר"ש גד קסטלניץ.
הפעולה הסתבכה, והחמישה התגלו ונפלו בשבי. השבויים הובלו למעצר בקונייטרה, ומשם הועברו
לבית הסוהר אל-מאזה שבדמשק, שם הוחזק כל אחד מהם בנפרד ועברו עינויים קשים.

ראה עוד, מבט - משפחתו של השבוי שהתאבד אורי אילן ("לא בגדתי") מדברים בפעם הראשונה

קישור לעמוד יזכור
אורי אילן