אישים במודיעין

איסר הראל נולד ברוסיה הלבנה בשנת 1912. כילד התבלט בבית הספר ואף זכה בתואר אלוף בית הספר בהיאבקות בסגנון יווני-רומי. הוא הוסמך לרבנות בישיבת וולוז´ין, עלה לארץ בגיל 18 ובראשית דרכו ​עבד כרצף. הוא עסק שנים רבות בענייני ביטחון ומודיעין בשירות היישוב והמדינה,​ ולאחר מכן היה איש עסקים, חבר כנסת (כהונה אחת) מטעם "הרשימה הממלכתית" וסופר פורה.
הראל פרסם שורה של ספרים המתארים פרשיות מתחום המודיעין והביטחון ומנתחים היבטים שונים של פעילות בתחומים אלה במשטר דמוקרטי.
הראל הצטרף (1944) לשירות הידיעות (ש"י) של ה"הגנה" ובשנת 1947 מונה לראש הש"י במחוז תל-אביב.  היה ראש השב"כ (1963-1948) וכן ראש המוסד והממונה על שירותי הביטחון (1963-1952).

‏איסר הראל היה איש אמונו של ראש הממשלה ושר הביטחון, דוד בן-​גוריון‏. הוא התפטר מתפקידיו ב-1963 בשל חילוקי דעות עקרוניים עמו בפרשת "המדענים הגרמנים", שניסו לפתח במצרים טיל ארוך טווח (הראל ראה בכך "איום קיומי" על מדינת ישראל, ותמך בקו מיליטנטי כלפיהם וכלפי גרמניה המערבית שאפשרה את פעילותם).‏הראל ניחן בחושים מודיעיניים מחודדים מאין כמותם.
הוא נהג לפקד אישית על מבצעים חשובים, והמוכר בהם הוא חטיפת הנאצי אדולף ‏אייכמן מארגנטינה (1960) והבאתו לדין בישראל. ‏הראל עיצב את פני המוסד והתאימו למציאות וליעדים החדשים - כולל המעבר מגופי המודיעין של "המדינה שבדרך" לארגון ממלכתי. את פעילותו אפיינה, בין השאר, הדבקות במטרה והנאמנות המוחלטת לדרג המדיני הנבחר.   

‏כראש המוסד וכממונה על שירותי הביטחון, שם הראל דגש על עקרונות דמוקרטיים. כך למשל, הוא העמיד את שירותי הביטחון לביקורת מבקר המדינה. הוא אף ויתר על מתן זכויות יתר, חוקיות וחומריות, לעובדי שירותי הביטחון, והקפיד על נורמות אתיות גבוהות שלהם, על עבר אישי ללא‏ רבב, ‏על נאמנות  למדינה ולארגון ועל פשטות הליכות.‏הראל הקפיד לאפשר לכל עובדי המוסד גישה חופשית אליו בכל הקשור לזכויותיהם ולתנאי העסקתם. הוא נודע בדאגה האבהית שהפגין כלפי העובדים, היה חדור סולידריות יהודית, דאג ליהודי התפוצות, ועסק בהעלאתם ארצה. ‏איסר הראל בלט באישיותו ובכישוריו.
הוא הרבה לקרוא ‏ספרות קלאסית ורומנטית, ספרות ציונית‏ ‏וספרות בלשית,​‏ ואף כתב שירה​.  אחרי תום כהונתו במוסד שירת כיועץ לענייני מודיעין וביטחון של ראש הממשלה  לוי אשכול (1965)  והיה חבר הכנסת ה-7.איסר הראל הלך לעולמו  ב-18 בפברואר 2003.


 בתמונה אנו רואים מימין לשמאל את ראש המוסד לשעבר איסר הראל, השר יצחק מודעי וראש המוסד מאיר עמית הממתינים לעולים.