אישים במודיעין
עמוס מנור ז״ל
1963-1953
עמוס מנור - ראש שירות הביטחון הכללי בין השנים 1963-1953
הוא למד הנדסה במילוז, צרפת. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הוא גויס לצבא הונגריה. בשנת 1944 היה בטרנספורט הראשון שנשלח מבודפשט למחנה ההשמדה אושוויץ, אך הצליח לשרוד. עם תום המלחמה פנה למוסד לעליה ב כדי לעלות לארץ-ישראל ושם הוחלט לגייס אותו לשרותיו. הוא היה פעיל ועבד במוסד לעליה ב בסניף בוקרשט ברומניה. תפקידו היה מזכיר הסניף ובמסגרת תפקידו כונה בכיוני המחתרתי ´עמוס´, שלימים היה לשמו הפרטי.
בשנת 1949 נסגרו משרדי המוסד ומנור ורעייתו הוברחו ארצה בדרכון מזויף – דרכון צ´כי על-שם אוטו סטנק. הם הגיעו ארצה ב- 22 ביוני 1949 ועמוס החל את עבודתו בשירות ביטחון כללי ביולי 1949. מטעמים הקשורים לביטחונו האישי בבוקרשט והפחד שבני משפחתו שנותרו ברומניה יהיו נתונים ללחץ השלטונות ברומניה, יעץ לו איסר הראל להירשם במרשם התושבים בשם בדוי כוולטר רפפורט. שמו מופיע כך גם במסמכי השב"כ, בחתימות על מסמכים וקבלת תיעוד. ב- 2 בינואר 1950 החליט לעברת את שמו והפך את הכינוי המחתרתי לשמו הפרטי ובעצתו של משה שרת (שרתוק) – עיברת את שם משפחתו ל´מנור´.
1950 - מונה להיות ראש מטה באגף הלא ערבי.
1952 - התמנה להיות סגן ראש השב"כ.
1953 - התמנה לעמוד בראשות השב"כ.
1964 – פרש מהשב"כ.
ההישג המרכזי של עמוס מנור בתקופת כהונתו בתפקיד ראש השירות היה בניית השירות כארגון ממלכתי ומיסוד עבודת השירות מול האתגרים הרבים שהיו בתקופה זו.
על תרומתו לביצור ביטחון המדינה הוענק לו פרס הרצל לשנת תשמ"ב.
חזרה
לפני השב"כ
עמוס מנור נולד בשנת 1918, בטרנסילבניה שברומניה, בשם ארתור מנדלוביץ. הוא עלה ארצה ב- 1949 ולאחר פחות מחודש החל לעבוד בשירות. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה גויס לצבא הונגריה, אך ב- 1944 הועבר למחנה הריכוז אושוויץ. טרם עלייתו ארצה עבד כמזכיר המרכז לעליה ב´ בסניף בוקרשט ונשא את הכינוי המחתרתי "עמוס", שלימים הפך לשמו הפרטי.הוא למד הנדסה במילוז, צרפת. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הוא גויס לצבא הונגריה. בשנת 1944 היה בטרנספורט הראשון שנשלח מבודפשט למחנה ההשמדה אושוויץ, אך הצליח לשרוד. עם תום המלחמה פנה למוסד לעליה ב כדי לעלות לארץ-ישראל ושם הוחלט לגייס אותו לשרותיו. הוא היה פעיל ועבד במוסד לעליה ב בסניף בוקרשט ברומניה. תפקידו היה מזכיר הסניף ובמסגרת תפקידו כונה בכיוני המחתרתי ´עמוס´, שלימים היה לשמו הפרטי.
בשנת 1949 נסגרו משרדי המוסד ומנור ורעייתו הוברחו ארצה בדרכון מזויף – דרכון צ´כי על-שם אוטו סטנק. הם הגיעו ארצה ב- 22 ביוני 1949 ועמוס החל את עבודתו בשירות ביטחון כללי ביולי 1949. מטעמים הקשורים לביטחונו האישי בבוקרשט והפחד שבני משפחתו שנותרו ברומניה יהיו נתונים ללחץ השלטונות ברומניה, יעץ לו איסר הראל להירשם במרשם התושבים בשם בדוי כוולטר רפפורט. שמו מופיע כך גם במסמכי השב"כ, בחתימות על מסמכים וקבלת תיעוד. ב- 2 בינואר 1950 החליט לעברת את שמו והפך את הכינוי המחתרתי לשמו הפרטי ובעצתו של משה שרת (שרתוק) – עיברת את שם משפחתו ל´מנור´.
בשב"כ
1949- הוצב כראש מחלקה באגף הלא ערבי והיה למנהל המחלקה הראשון בתחום מזרח אירופה.1950 - מונה להיות ראש מטה באגף הלא ערבי.
1952 - התמנה להיות סגן ראש השב"כ.
1953 - התמנה לעמוד בראשות השב"כ.
1964 – פרש מהשב"כ.
ההישג המרכזי של עמוס מנור בתקופת כהונתו בתפקיד ראש השירות היה בניית השירות כארגון ממלכתי ומיסוד עבודת השירות מול האתגרים הרבים שהיו בתקופה זו.
על תרומתו לביצור ביטחון המדינה הוענק לו פרס הרצל לשנת תשמ"ב.
לאחר הפרישה
מתום תקופת שירותו בשירות הביטחון הכללי ועד לפטירתו עבד עמוס בחברת השקעות שוויצרית שפועלת בישראל, כיועץ לחברות כלכליות שונות, שימש כדירקטור במספר חברות, היה יו"ר דירקטוריון במספר בנקים ובבורסה לניירות ערך, ואף עבד כשותף בחברת "אטלס" לניהול בתי מלון. עמוס מנור הלך לעולמו בשנת 2007 והוא בן 89.