אפרים ניב ז"ל

בן נחמה ואליעזר נפל ביום כ"ח בתמוז תשל"ז 14/07/1977
בן אליעזר ז"ל ונחמה. נולד ביום ג´ בניסן תרפ"ג (20.3.1923) בירושלים.

הוא למד בבית-הספר יסודי שבמקום והמשיך את לימודיו בבית-הספר התיכון-המקצועי ´מכס פיין´ שברמת-גן.

תכונותיו הבולטות היו: שקט נפשי, חדות-יצירה ונכונות מידית לעזור לזולת. אלה היו שם-דבר במשפחה ובמסגרות שהיה מעורה בהן. לעשות ´חושבים´, לנתח בעיה או רעיון לעומק ולהביאו לכלל ביצוע - כל-זה נעשה, בדרך-כלל, בעזרת בני-המשפחה, בצוותא, לעולם לא היה אפרים כופה את דעתו או רצונו על אחרים אלא נותן היה לאחרים להגיע למסקנות נאותות על-ידי גירוי מחשבתי בזולת. מיומנותו בעבודת-כפיים השאירה את חותמה בכל פינה, בתוך הבית ומחוצה לו.

ציור, פיסול, מעשה-נגרות - כל-אלה יחד מונחים, בציון: "זה אפרים עשה... ואת זה אפרים בנה... ואת ארונות המטבח בנה והרכיב. "ובכל אלה שיתף, אם בדעה אם בביצוע, את בני-המשפחה. אפרים גויס לצה"ל בשנת 1948. הוא שירת בחטיבת אלכסנדרוני ובחטיבת גולני. בשנת 1950 צורף לחיל-המודיעין. בשנת 1970, כשהוצע לו לעבור לשרת בהג"א, התנדב להמשיך ולשרת ביחידתו, במסגרת של שירות-מילואים.

הוא המשיך לעבוד כאזרח עובד-צה"ל ומדי-שנה נקרא לשירות-מילואים פעיל. המשפחה היתה הגרעין - הגרעין היה אפרים.
היה מען - אפרים! כל בני-המשפחה הרחבה ידעו: יש בעיה, צריך פתרון, צריך עזרה, או סתם מעדיפים שאפרים יעשה - היו אומרים: "אפרים, יש לי בעיה..." היה מקשיב, מהנהן, מעלה הצעה ולבסוף אומר: "עזוב, אני אקפוץ אליך לראות את העניין..." הוא בא. ראה. ועשה. 

אפרים נפטר ביום כ"ח בתמוז תשל"ז, 14 ביולי 1977, בן 54 במותו.

נקבר בחלקה הצבאית בבית-העלמין שבחולון.

השאיר אחריו אישה, בת ושני בנים, ואם.

יהי זכרו ברוך.