יהודה חבר ז"ל
בן מרגלית ושאול נפל ביום כ"ו בתשרי תשל"ד 22/10/1973
יהודה, בן מרגלית ושאול, נולד ביום ה´ בתמוז תש"ט (2.7.1949) בתל-אביב ולמד בבית-הספר היסודי "הגנה" ביד-אליהו, בבית-הספר התיכון המקצועי "אורט" ביפו וב"טכניכון" בתל-אביב.
יהודה היה תלמיד חרוץ וממושמע, פעיל בגדנ"ע בבית-ספרו וחובב ספורט מושבע. מגיל צעיר עסק בפיתוח כושרו הגופני ושיחק בכדורגל. בבית-הספר היסודי אהב לעסוק במלאכות-יד שונות והכין להוריו מתנות רבות פרי עמלו, אשר קישטו את ביתם. מגיל צעיר הצטיין יהודה בכושר מנהיגותו. תמיד היה ´ראש לחבורה´ ונודע כאמיץ לב ובעל תעוזה. בגלל אופיו החזק, חוסנו הגופני ורצינותו, רכש לו חברים רבים בחברה האזרחית ובצבא.
ידידיו היו כמה וכמה חברים שהשתדלו לחקות את יהודה. בשעות הערב, למד יהודה בבית-הספר המקצועי "אורט" ואילו ביום עבד כחשמלאי רכב במוסך של "דן". בזכות חריצותו הרבה וכישרונו בעבודה, מינהו אחד ממנהלי המוסך לאחראי על שישה עובדים, בעוד הוא עצמו לא היה אלא נער.
יהודה גויס לצה"ל במחצית מאי 1967 והוצב לחיל המודיעין. אחרי-כן נשלח לשרת באחת היחידות המובחרות ביותר של חיל הצנחנים. השירות הצבאי חישל אותו והוא היה לחייל חסון, בריא ויעיל. הוא אהב את צה"ל ואת יחידתו אהבה עזה והיה קשור קשר אמיץ אל מפקדיו ואל חבריו ליחידה. פעולותיו של יהודה באותה יחידה לוטות בסוד; בבית לא נהג לספר דבר על מעשיו ושמר על סודיות גמורה; אולם הוריו ידעו, כי יהודה השתתף בקרב כראמה ובפעולות קרביות באי גרין, באי שדוואן ובבירות.
אחרי שהשתחרר מהשירות הסדיר, עבד יהודה כנהג בחברת תובלה בדרום הארץ ואחרי-כן כנהג מונית בתל-אביב. היה לו רשיון נהיגה לכל סוגי הרכב, לרבות הכבדים ביותר. כמו בעת השירות בצבא, כך גם בחייו כאזרח היה יהודה קשור מאוד למשפחתו ולא החמיץ שום הזדמנות להעניק להוריו מתנות ממעשי ידיו. כאזרח וכחייל מילואים, המשיך לשמור על קשרים הדוקים עם יחידתו וביקר בבסיסה פעמים רבות. כן הרבה לעסוק בספורט ולמד ג´ודו וקרטה. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים הצטרף יהודה ליחידתו, אף על-פי שסיים תקופת שירות מילואים פעיל יום אחד לפני כן. הוא השתתף בקרבות בסיני וצלח את תעלת סואץ עם כוחות אוגדתו של האלוף שרון.
בהפגזה שהנחיתו המצרים על יחידתו, שנעה בכיוון איסמעיליה ביום כ"ו בתשרי תשל"ד (22.10.1973), נפגע יהודה ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים, אח ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו, כי יהודה היה חייל מצטיין ובעל מקצוע מעולה. מסירותו וחריצותו שימשו דוגמה לכל חיילי היחידה.
הוריו הוציאו לאור חוברת לזכרו בשם "יהודה", ובה מדברי קרובי משפחה, חברים וידידים על דמותו; כן תרמו הוריו לזכרו ספר תורה לבית-הכנסת "בן פורת" ביד-אליהו שבתל-אביב.
יהודה נפטר ביום כ"ו בתשרי תשל"ד, 22 לאוקטובר 1973, בן 24 במותו.
נקבר בבית העלמין בקרית שאול.
השאיר אחריו הורים, אח ואחות.
יהי זכרו ברוך.
לזכרו של יהודה חבר ז"ל
יהודה היה תלמיד חרוץ וממושמע, פעיל בגדנ"ע בבית-ספרו וחובב ספורט מושבע. מגיל צעיר עסק בפיתוח כושרו הגופני ושיחק בכדורגל. בבית-הספר היסודי אהב לעסוק במלאכות-יד שונות והכין להוריו מתנות רבות פרי עמלו, אשר קישטו את ביתם. מגיל צעיר הצטיין יהודה בכושר מנהיגותו. תמיד היה ´ראש לחבורה´ ונודע כאמיץ לב ובעל תעוזה. בגלל אופיו החזק, חוסנו הגופני ורצינותו, רכש לו חברים רבים בחברה האזרחית ובצבא.
ידידיו היו כמה וכמה חברים שהשתדלו לחקות את יהודה. בשעות הערב, למד יהודה בבית-הספר המקצועי "אורט" ואילו ביום עבד כחשמלאי רכב במוסך של "דן". בזכות חריצותו הרבה וכישרונו בעבודה, מינהו אחד ממנהלי המוסך לאחראי על שישה עובדים, בעוד הוא עצמו לא היה אלא נער.
יהודה גויס לצה"ל במחצית מאי 1967 והוצב לחיל המודיעין. אחרי-כן נשלח לשרת באחת היחידות המובחרות ביותר של חיל הצנחנים. השירות הצבאי חישל אותו והוא היה לחייל חסון, בריא ויעיל. הוא אהב את צה"ל ואת יחידתו אהבה עזה והיה קשור קשר אמיץ אל מפקדיו ואל חבריו ליחידה. פעולותיו של יהודה באותה יחידה לוטות בסוד; בבית לא נהג לספר דבר על מעשיו ושמר על סודיות גמורה; אולם הוריו ידעו, כי יהודה השתתף בקרב כראמה ובפעולות קרביות באי גרין, באי שדוואן ובבירות.
אחרי שהשתחרר מהשירות הסדיר, עבד יהודה כנהג בחברת תובלה בדרום הארץ ואחרי-כן כנהג מונית בתל-אביב. היה לו רשיון נהיגה לכל סוגי הרכב, לרבות הכבדים ביותר. כמו בעת השירות בצבא, כך גם בחייו כאזרח היה יהודה קשור מאוד למשפחתו ולא החמיץ שום הזדמנות להעניק להוריו מתנות ממעשי ידיו. כאזרח וכחייל מילואים, המשיך לשמור על קשרים הדוקים עם יחידתו וביקר בבסיסה פעמים רבות. כן הרבה לעסוק בספורט ולמד ג´ודו וקרטה. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים הצטרף יהודה ליחידתו, אף על-פי שסיים תקופת שירות מילואים פעיל יום אחד לפני כן. הוא השתתף בקרבות בסיני וצלח את תעלת סואץ עם כוחות אוגדתו של האלוף שרון.
בהפגזה שהנחיתו המצרים על יחידתו, שנעה בכיוון איסמעיליה ביום כ"ו בתשרי תשל"ד (22.10.1973), נפגע יהודה ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים, אח ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו, כי יהודה היה חייל מצטיין ובעל מקצוע מעולה. מסירותו וחריצותו שימשו דוגמה לכל חיילי היחידה.
הוריו הוציאו לאור חוברת לזכרו בשם "יהודה", ובה מדברי קרובי משפחה, חברים וידידים על דמותו; כן תרמו הוריו לזכרו ספר תורה לבית-הכנסת "בן פורת" ביד-אליהו שבתל-אביב.
יהודה נפטר ביום כ"ו בתשרי תשל"ד, 22 לאוקטובר 1973, בן 24 במותו.
נקבר בבית העלמין בקרית שאול.
השאיר אחריו הורים, אח ואחות.
יהי זכרו ברוך.
לזכרו של יהודה חבר ז"ל