רשימת הנופלים

בת שמחה ואברהם, נולדה ביום כ´ בתשרי תרפ"ט (4.10.1928) בירושלים.

אחרי שסיימה את לימודיה בבית-הספר היסודי למדה בקולג´ האנגלי לבנות ובבית-ספר לפקידות. היא עבדה קשה בשתי משרות כדי לעזור לפרנסת משפחתה הענייה ורבת הנפשות. לפני הצהריים עבדה ככתבנית-קצרנית במרכז הבולשת הבריטית ואחרי הצהרים - במשרד מסחרי. היתה חברה ב"הגנה" וסיכנה את עצמה כדי להשיג ממשרד הבולשת ידיעות שהעלימו גם ממנה. בחורף שנת 1948 הוסיפה לעבוד במשרד הבולשת ומפעם לפעם מצאה אמתלות לצאת משם, כאשר היה  עליה לסדר דברים דחופים כאחראית לקבוצת בנות ב"הגנה".

אחרי הפיצוץ ברחוב בן-יהודה תרמה דם ועזרה בהצלה ועל יסוד תעודת-רופא השתחררה ליום נוסףמהעבודה במשרד כדי להמשיך בעבודות- הצלה. לפני צאת הבריטים הציע לה האחראי בבולשת שתעבור עימהם לקפריסין ואמר לה: "כאן בארץ יהיה לכם רע, אף אנו נילחם בכם, מוטב שתבואי לקפריסין ושם תקבלי כל טוב". אך היא השיבה: "מוטב לי למות עם אחי בארצי מאשר ליהנות מכל טוב בנכר".

ציונה עבדה זמן-מה במשרד השלטון הישראלי שזה עתה קם ואחר-כך התגייסה לשירות מלא, סיימה קורסים לעזרה ראשונה ולאלחוט וציפתה בקוצר-רוח ליציאתה הקרובה לנגב. נוהגת היתה לומר: "מפני המוות לא אירא, אך רצוני למות בתפקיד".

ציונה לא הספיקה לצאת לנגב ונהרגה בפגז אויב ליד מחנה שנלר אור ליום ח´ באלול תש"ח (11.9.1948). נקברה בשייח´- באדר א´. 

ביום י"ז באלול תש"י (30.8.1950) הועברה למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.

ציונה נפטרה ביום ח´ באלול תש"ח, 11 בספטמבר 1948, בת 20 במותה.

נקברה בשייח´ ולאחר מכן הועברה לבית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים.

יהי זכרה ברוך.

לזכרה של ציונה חיון ז"ל