זאב גור אריה (וולפגנג לוץ)

בן הלנה והנס נפטר ביום כ"ב באייר תשנ"ג 13.05.1993
זאב גור-אריה (וולפגנג לוץ) נולד ב- 6 בינואר 1920 בעיר מנהיים בגרמניה, לאב נוצרי שנפטר בגרמניה, ולאם יהודייה, שחקנית שהופיעה על במות בגרמניה לפני עליית הנאצים לשלטון. היא עלתה ארצה עם בנה ביוני 1933, והופיעה גם בארץ, בתיאטרון "הבימה". גור-אריה למד בביה"ס החקלאי בן-שמן, שירת כנוטר במשטרת הישובים העבריים (שהוקמה בחסות הבריטים) עד 1939, ואז התגייס לצבא הבריטי, ושירת ביחידות בקפריסין ובמצרים, בין היתר כמדריך רכיבה על סוסים.

ב- 1946 השתחרר מהצבא הבריטי, וערב פרוץ מלחמת העצמאות התגייס לצה"ל, עבר קורס קצינים, מילא שורת תפקידים ובהם מפקד פלוגת טירונים בבה"ד 4, קצין משטרה צבאית, מפקד פלוגת רובאים ב"גולני", והשתחרר בדרגת רב- סרן.
ב- 1959 התנדב ליחידה 188 של אמ"ן, שהועברה למוסד בתחילת שנות ה-60. בתום הכשרתו כלוחם בארץ יעד, נשלח בתחילת שנת 1961 מגרמניה למצרים, שם הקים חווה לגידול סוסים וללימודי רכיבה, ובנה מערכת מסועפת של קשרים והכרויות ביעד. במצרים עסק גור-אריה באיסוף מודיעין על פעילות המדענים הגרמנים שעסקו בפיתוח טילים ומטוסים, וכן במבצעים מיוחדים לסיכול פעילות זו. בתקופה זו, צירף לשליחותו אישה גרמניה, וולטרוד ניימן, שסייעה לו במשימותיו ובעבודתו החשאית.

בפברואר 1965 נעצר גור-אריה ע"י שירותי הביטחון המצריים, ובתום משפטו הורשע ונדון למאסר עולם, ואילו וולטרוד נדונה ל-12 שנות מאסר. לאחר פעילות אינטנסיבית ומאמצים רבים שהוביל המוסד, שוחררו השניים (יחד עם אסירי "הפרשה"), במסגרת עסקת חילופי שבויים שנערכה לאחר מלחמת ששת הימים. הם הגיעו לאירופה, ומשם לארץ, בפברואר 1968. וולטרוד נפטרה ב- 1973, ואילו גור- אריה הלך לעולמו במאי 1993, והובא למנוחות בבית העלמין בקרית שאול. גור-אריה השאיר אחריו אישה, נעמי, ובן, עודד, מנישואיו השניים.

יהי זכרו ברוך.