יעקב קצב ז"ל

בן אבלין ויצחק נפל ביום כ"א בסיוון תשפ"א 01/06/2021
יעקב נולד ב- 29.5.1970, כ"ג באייר התש"ל בעיר חלב שבסוריה, בנם הבכור של יצחק ואוולין קצב, אח לאהרן, יפית ודליה.
בשנת 1975, בהיותו בן 5, הוברח יעקב מסוריה יחד עם הוריו, סבו ואחיו הקטן במבצע הרואי שהוביל אביו כדי לממש את החלום, לעלות לארץ ישראל.

המסע אל הארץ היה רצוף קשיים ואתגרים במהלכו הסתתרה המשפחה בלבנון במשך מספר חודשים עד שהצליחה לעבור את הגבול ולנשק את אדמת ארץ ישראל. החלום הציוני התגשם.
יעקב גדל בבת ים, שם למד בבית הספר היסודי הממ"ד ציפורי ובהמשך בישיבה התיכונית אדר"ת. שנות נעוריו של יעקב התאפיינו בשמחת חיים רבה, לב גדול, צניעות עצומה ואהבה למשפחתו וחבריו.

בשנת 1989 התגייס יעקב ליחידת המודיעין 8200, שם נשאר גם לשירות קבע. יעקב הצטיין בתפקידו ולקראת סיום שירותו פיקד על קורס הכשרה של חניכים חדשים.
בשנת 1995 הצטרף לשירות הביטחון הכללי לתפקיד מפיק.יעקב היווה מוקד ידע ובר סמכא בתחום המקצועי שבו התמחה, חנך עובדים והכשירם לעבודה השוטפת, ליווה אותם גם שנים לאחר הסמכתם. יעקב למעשה היה "חותמת מקצועית" לסוגיות שהתשובה להן לא הייתה ברורה ואמירתו המקצועית היא זו שהכריעה את הכף ועליה הסתמכו פעמים רבות.
יעקב נהג לסייע לעמיתיו במחלקה במידה רבה, אף על חשבון משימותיו האישיות. מעולם לא אכזב חבר, ולא סרב לבקשת עזרה, גם כשהיה בעצמו בעומס רב. גם אז נהג להשיב בחיוך ובהסכמה, ניכר היה כי שמח הוא לעזור לאחרים, לחלוק מהידע שלו ולהביא ערך מוסף היכן שרק נזקקים לו.
חבריו ליחידה מעידים עליו כי היה אדם צנוע ושקט, אדם חושב, בעל כישורים מודיעיניים גבוהים, סקרן ובעל תובנה, אשר נהג תמיד לומר את דעתו ואת תובנותיו, בדרכו הצנועה והמיוחדת.
במהלך עבודתו למד באוניברסיטת בר אילן לתואר ראשון במדעי החברה- בניהול ומדעי המדינה.
במהלך עבודתו אף קיבל את פרס ראש השירות למצוינות, וכן אות מצוינות (שהוא אות הוקרה) מטעם האגף.
בלטה מאוד תכונתו הנדירה לכבד כל אדם, איש ואישה. גם כשעבד בסביבה הטרוגנית עם מגוון רחב של אנשים, ידע מצד אחד להיות חלק בלתי נפרד מהקבוצה, ומצד שני לשמור על דרכיו וערכיו באופן בלתי מתפשר. יעקב היווה עבורם דוגמה ומופת לסובלנות ולאהבת אדם. אדם אהוב ומוערך, לחבריו זוהי אבדה גדולה.
בשנת 1997 נשא יעקב לאישה את בחירת ליבו פולה, שהוריה אף הם נולדו בעיר חלב ולאחר יציאתם משם עברו להתגורר בברוקלין שבניו יורק. פולה החליטה שהיא מצטרפת לבעלה, עלתה לארץ והשניים בנו את ביתם בישראל- בית הפתוח תמיד להכנסת אורחים מחבקת ומעוררת השתאות.
לשניים נולדו שישה ילדים: נאוה, עדנה, חיים יצחק, אברהם, תהילה ואסתר, אותם גידלו בהשקעה מרובה, בחום גדול ובמסירות שלא ידעה גבול. בשנה האחרונה הפך יעקב גם לסבא למרדכי יורם, בנה של בכורתו נאוה.
יעקב השקיע את מרבית זמנו הפנוי בלימודי קודש ובשיעורי תורה אותם שתה בצמא, ואת אהבתו הגדולה ללימוד התורה הנחיל יעקב גם לילדיו והלימוד המשותף איתם הסב לו עונג ונחת צרופים.
יעקב היה איש חסד בכל רמ"ח אבריו. היה מקפיד לתרום מכספו ולהתנדב. גילה רגישות לצרכי הזולת ולסייע ככל יכולתו. נמנע בקנאות מלשון הרע ורכילות. הקשיב וחיבק ממקום אמיתי של טוב. אוהביו הרבים מספרים על אדם בעל תכונות של צדיק.
יעקב הקפיד על שמירת התורה והמצוות ללא עיגול פינות ובשאיפה תמידית להידור. היה רץ לכל דבר שבקדושה, כיבד מאד תלמידי חכמים מכל המגזרים ובייחוד אהב להתבודד בתפילתו.המצווה עליה יעקב הקפיד ביתר שאת היא כיבוד אב ואם. הדאגה להוריו הייתה תמיד בראש מעייניו, בכל יום, בכל שעה והיה מסור להם עד אין קץ.
יעקב נפל במהלך שירותו ביום כ"א בסיוון התשפ"א, 1.6.2021, ונקבר בבית העלמין הצבאי בחולון.
על מצבתו נכתב:"תמים בדרכיו.
צנוע במעשיו הטובים. קידש שם שמים בגבורה ובמסירות לעמו ולמשפחתו"במשפחתו, חבריו, קהילתו ועמו הותיר יעקב חלל עצום, לעד.
יעקב הניח הורים, אישה, ארבע בנות, שני בנים, אח, שתי אחיות ונכד.
יהי זכרו ברוך.