רשימת הנופלים

בנם הבכור של אילנה ועופר. נולד ביום י"ב באב תש"ם (24.7.1980) בירושלים. אח לשני ולשירי. עם גיוסו לצה"ל, בשנת 1998, הוצב בחיל ההנדסה הקרבית ושירת כלוחם ביחידה מובחרת. חתם לשנת קבע.
לאחר שחרורו נסע עם חבריו הטובים לטיול ארוך באירופה, ארצות הברית ודרום אמריקה.
במהלך הלימודים החל לעבוד בחברת היי-טק בירושלים, אך הרצון לתרום למדינה בער בו, ולאחר חודשי מיונים ארוכים התקבל למוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ("המוסד") – ארגון הביון של ישראל.
בדצמבר 2007 החל את שירותו ב"מוסד" כמדריך ומטמיע של מערכות המידע הארגוניות.
"הגעת למשרד כמעט שנה אחריי," כתבה עמיתה וחברה, "ומייד הצטרפת אליי להוביל ולהדריך על המערכות המבצעיות. אתה עם רוח סערה שלא משאיר אף אבן שלא הפכת, עם הרצון לשפר ולעשות יותר, תמיד הכנסת גם אותנו לטירוף הזה..." לימים, פותחה בזכותו מערכת מידע שנתנה פתרון לתהליך מבצעי מורכב. "לילות וימים ישבת על זה, שעות עם העובדים והמתכנתים כדי שזה יצליח ויהיה כמו שצריך."

אבי שלנו,
בִּשְׁלַל צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת צָבַעְתָּ אֶת חַיֵּינוּ - יחיד ומיוחד ולא דומה לאף אחד
חרוט עמוק בְּלִבֵּנוּ, מושא גַּאֲווֹתֵינוּ, הָלַכְתָּ לפֶתַע פִּתְאוֹם.
עַד אַחֲרֵי הַנֶּצַח עַד לִפְנֵי הַכֹּל , יִזָּהֲרוּ הַכּוֹכָבִים וְיָאִירוּ נִפָּגֵשׁ תִּרְאֶה בַּסּוֹף.

ספד לו דוד (דדי) ברנע, ראש "המוסד": "עם לכתו של אבי, איבד המוסד מפקד מצוין ובן אדם מיוחד ויוצא דופן. אביש, כפי שכונה על ידי כולם, תרם במשך שש-עשרה שנים לעוצמתו הטכנולוגית של המוסד. מעל הכול, היה אביש איש של אנשים. הוא ידע לאתגר, היה קצת עקשן, וידע לבצע. אופטימי, חד, מחבק ואוהב. אנשיו רצו להיות כמוהו. מפקד כמו אביש, בן אדם כמו אביש. אל מול מחלתו התמודד באומץ לב בלתי רגיל, באופטימיות ובנחישות. כל אותה עת היה מסור למשפחתו ולמוסד – לאנשיו ולמשימותיו. נשבר הלב על כך שהלך מאיתנו כה צעיר, בשיא כוחו. אביש יקר, אתה חסר לנו."
אולי.. רק אולי... בשבילך ורק בשבילך, השנה לשם שינוי ננסה לעמוד בתוכנית העבודה.

יהי זכרו ברוך.