רשימת הנופלים

בנם של שרה ורפאל דה וידס. נולד בפריז, צרפת 29.4.1931 להורים שהיגרו לצרפת מתורכיה. הנרי גדל בבית חילוני ללא הקפדה על המסורת היהודית. הוא לא היה מודע לכך שהוא יהודי, עד שחויב לענוד את הטלאי הצהוב, עם כיבוש פריז ע"י הגרמנים, בתחילת מלחמת העולם השנייה. הנרי סבל מהתנכלויות אנטישמיות בבית ספרו. לאחר שהתקבלה ידיעה על כוונת המשטרה לאסוף את היהודים מבתיהם ולהעבירם למחנה דרנסי ומשם למחנות ההשמדה - הנרי, אחותו הקטנה
ואביו ברחו אל מחוץ לעיר. האקציה לא חלה על אימו שנשאה אזרחות איטלקית ועל כן נשארה בביתה. עם שובם של הנרי, אחותו ואביו לביתם כעבור זמן מה, נודע להם שאימו נפטרה בביתם, ב-1942.
אז גם הצטרף לתנועת הצופים היהודית בפריס, ומשם טיפס לתפקידי ההנהגה בתנועה.

את צעדיו הראשונים במוסד עשה במסגרות הכשרה, הגנה וארגון הקהילות היהודיות בצפון אפריקה שקבלו את עצמאותן באותה עת. שליחותו הראשונה היתה ב- 1956 למדינות מוסלמיות. שם גם נולד בנו הבכור.
במהלך שירותו מילא תפקידים רבים באגף צומת, בארץ ובאירופה, מתוך תחושה של שליחות ואמון מלא בארגון ובמדינה. על אחת מפעילותיו קיבל את פרס בטחון ישראל ב-1971.
שימש כממלא מקום ראש אגף צומת. לאחר השלמת הלימודים במכללה לפיקוד ומטה, התמנה לעמוד בראש אגף ובעשור האחרון לשירותו במוסד שימש כמבקר הפנים של הארגון.
עם פרישתו מהמוסד בשנת 1990, התבקש לכהן כמבקר של ארגון נתיב. במהלך עבודתו זו, נהרג בקזחסטן ב10.11.1994.
הותיר אחריו אישה, 3 ילדים , 3 נכדים ואחות.
בן 63 היה במותו.